חג בימי מלחמה. וכבר אין הרבה מה לומר על התקופה הנוראית הזו, שבה החיים נעצרו והפחד מכרסם, העייפות מטרללת ואי הוודאות חוגגת. אבל לכבוד הפסח, על משקל ״כנגד ארבעה בנים דיברה תורה״, הנה ארבע מילים הקשורות לחג ובהן מחשבה, המלצה, רעיון ומתכון. סדר לא על סדר פסח רציתי לדבר, אלא על סידור וארגון, באופן כללי. אולי השיר המופיע מטה, מיטיב להסביר. כי אני אף פעם לא מסדרת לפני פסח. יותר בעד שיהיה מסודר כל השנה, ולא רק לפני החג המסויים הזה. וחוצמזה, שבימים האלה, ולמרות שאני נמצאת בבית יותר

פוסט ההמלצות הקודם שלי היה יותר סקירה - לעיתים מסויגת - על הקריאות שלי בעת האחרונה. אבל הפעם, אני ממליצה בחום ומכל הלב על הספרים שקראתי. את חלקם התקשיתי ממש לסיים והם התהלכו איתי במחשבות עוד הרבה אחרי הקריאה. נראה לי, שזה מדד משמעותי להצלחה ולהנאה שהביא עימו הספר. אז ככה: במחילה מכבודה של אשת המערות/ אופיר טושה גפלה אוריאל, אביו של דני נעלם לפני כעשור, אבל לא ברור למה, ולאן, ומה עלה בגורלו. הספר מתחיל מנקודת מבטו של דני, שמקבל טלפון ממוסד פסיכיאטרי בלונדון, בו הוא מתבשר שאבי

כמיטב המסורת, גם השנה אני מגישה לכן לפני יום כיפור סקירה של ארבעה ספרים שהצלחתי לקרוא בחודשים האחרונים, וזאת לטובת מי שצריכה ספר טוב לידה...