top of page
חיפוש

שיעור בשחרור / או: הנסיעה שלנו ללונדון

״שיעור בשחרור״, כך רשמתי לעצמי בצידו השמאלי של הדף עליו תכננתי את השהות שלנו בלונדון.

תחילה, חשבתי לא לתכנן כלל מה נעשה בכל אחד מהימים. פשוט להחליט בכל יום מחדש מה הלו״ז. אבל זה כבר היה אובדן שליטה מוחלט עבורי, ושחרור משמעותי מדיי מבחינתי. והרי אנחנו כבר יודעות, ששינויים ושחרורים - עושים בצעדים קטנים.

אז רשמתי לי בגדול, מה נעשה בכל יום ויום, כדי שיהיה לי איזה רפרנס ועוגן וכדי שלא נפספס כלום מכל התוכניות שרצינו להספיק לעשות ולראות. רשמתי את הכל על דף תכנון שבועי, בפריסה נוחה, אבל מראש אמרתי לעצמי: גמישות ושחרור. היה לי ממש חשוב הפעם להתעמק במהויות האלה בחופשה שלנו. להיות יותר זורמת, פחות נוקשה, גמישה ומשחררת. הרגשתי שאני ממש מתאמנת על זה בכל הימים שטיילנו.


וכך היה, ב-5 תובנות:

1. קיבלתי מלא המלצות מה לעשות בלונדון. ישבו איתי חברות טובות, כאלו שחיו בלונדון, או שביקרו בה כמות נכבדת של פעמים כדי להמליץ מה לעשות ועל מה לא לוותר (ובהזדמנות זו תודה ענקית לנלוש, אחות-ליבי על ההמלצות הרבות, לחגיתוש, הלונדונית לשעבר, שידעה להסביר לי על כל פינה ועל כל תחנה בטיוב. תודה לעמיתוש ב. על ההמלצה למלון ועל כל מה שמסביבו. בלעדיכן זה לא היה זה!) כמות סרטוני הטיק טוק שהחברה׳ המשפחתיים שלי העבירו לי בחודשים האחרונים על לונדון, היא בלתי נתפסת. באיזשהו שלב כבר ביקשתי שיפסיקו… :-) אבל בסופו של דבר, ברגע האמת, לא הכל עשינו, לא הכל הספקנו, ולא הכל התאים לנו כמשפחה בת 6 נפשות עם מנעד רחב של גילאים (ילדים ונוער בני 5-15). אז ויתרנו, הגמשנו, שיחררנו. מאמינה שעוד נגיע ללונדון בעתיד – בכל מיני הרכבים - ונשלים פערים… הזכרתי לעצמי (ואני מזכירה גם לכן), שהמלצה - כשמה כן היא. היא לא מחייבת והיא רק הצעה שמונחת על השולחן. אפשר לקחת אותה ואפשר גם להשאירה לפעם אחרת.



2. כאמור, לא הכל נעשה לפי הלו"ז והתכנון הראשוני, אבל בכל יום היה איזשהו עוגן (מוזיאון, מיוזיקל, טקס חילופי המשמרות בארמון בקינגהם, נוטינג-היל, קמדן מרקט וכו') וסביב זה השתדלנו לאלתר: אוכל, פארק, גינת שעשועים, קניות ובסך הכל זרימה במקסימום. הרעיון היה לאזן - אטרקציה / מקום מסוים אחד ביום, וסביבו גמישות ותזוזות וזה היה נכון לנו, התאים לכולם ולא הכביד. ובאופן כללי, אני מאמינה שאיזון היא מילת מפתח בחיים.



3. התנסויות חדשות: לראשונה בחופשה משפחתית, התנסינו בתחבורה ציבורית וזה היה תענוג. הבנים נסעו גם בטיוב, אך כמשפחה - הרבינו לנסוע באוטובוס וזה היה כייף גדול, חוויה בפני עצמה, אמצעי התניידות זול יחסית, הזדמנות למנוחה ולראות את העיר כולה בנחת. ותודה ענקית לנווט המעולה שלנו, מייקי, שתפס את העניין והוביל אותנו בבטחה. כי אפרופו שיעור בשיחרור, זו הייתה הזדמנות פז מבחינתי לשחרר. גילוי נאות: אני נווטת גרועה. אין לי חוש כיוון, בגרוש. והפעם שיחררתי את העניין הזה ממני ונתתי לבן ה-13 שלנו, עם חוש התמצאות משובח בהרבה משלי, להוביל את העניין הזה. זו הייתה מבחינתי חוויה חוץ גופית נהדרת :-) ואפרופו 2: אפליקציית Moovit תופסת גם בלונדון והצילה אותנו ממש עם ההתניידות בדרכים. שוס! (ותודה לאחות-ליבי נלי על התגלית).