ולנטיינ'ס דיי - יום האהבה שלך

איך כל שנה, רגע לפני שה-14 לפברואר מגיע, אני נזכרת שלא כתבתי שום דבר לכבוד המאורע…. כנראה שזה לא מקרי.

אתן כבר יודעות מהפוסט הזה שאני אמביוולנטית לגבי הוולנטיינ׳ס הזה, שהוא מאומץ ושאול, ולא ממש שלנו, ובעיקר בעיקר אני סולדת מהעניין הזה, הקיטשי והדביק, כי בסופו של דבר, כל יום הוא יום טוב לאהבה ולא צריך לנקז את כל האהבה ותשומת הלב אליה, לכדי יום אחד בשנה.

וכמה אפשר כבר להיות רומנטיקנית ולהתרפק על סיפורי האהבה שהיו, להיזכר במחוות שניתנו, להמתין לפרחים שיישלחו או לשוקולדים שיגיעו (או לעוגת לימון, במקרה הזה…).

ובכן, השנה, וממש בדקה ה-90, החלטתי שאת הפוסט לוולנטיינ'ס דיי, אקדיש לך.

כן כן, לך.

לך - החרוצה שעובדת כל יום, שחוזרת הביתה לילדים ומתפעלת את כל מערך ההסעות, הארוחות, הכביסות, החוגים, השיעורים, החברים ומה לא.

לך - שהולכת בלי כוח לשיעור פילאטיס אחרי שהילדים כבר במיטות, או יוצאת ממש מוקדם בבוקר לרוץ, כי חייבים לשמור על הגיזרה, וחולמת על איזו חופשה מפנקת, רק את והוא, אבל שוברת את הראש מי ישמור לך על הילדים בזמן הזה…

לך - שבמציאות הלא חומלת שאנו חיות בה, שכחת קצת מעצמך וממערכת היחסים שלך - איתך!

בשיחות האימון שיש לי עם נשים בשנה האחרונה, אני משתאה בכל פעם מחדש לראות, איך מכל מערכות היחסים שיש לנו, שאנחנו עומלות כל כך חזק בשביל לתחזק ולטפח, בסוף הכי קל לנו לזנוח את מערכת היחסים הכי חשובה שלנו - זו שלנו, עם עצמנו.

דווקא הדבר שהכי צריך שיחבקו, ויעודדו, וילטפו - נעדר מכל תשומת לב.

כי בתוך כל הטרפת, שכחנו לחמול על עצמנו, ולהיות קשובות לרצונות שלנו, ולהיות מחוברות לעצמנו פנימה.

אז הנה בא ה- וולנטיינ׳ס דיי, חג האהבה שמקורו בכלל במסורת הנוצרית, ונועד להזכיר לנו בין היתר, את מערכת היחסים שלנו עם עצמנו. היום הזה הוא גם תזכורת עבורינו - לחשוב רגע ולדייק: מה אנחנו רוצות באמת? מה בא לנו? מה מטעין אותנו? מה עושה לנו כייף? מה ממלא אותנו?

אני מדברת הרבה על אסתטיקה, והנטייה הראשונית היא לחשוב על האסתטיקה החיצונית ועל כל הדברים היפים והנעימים שהעין שלנו רואה. אבל לא פחות חשוב להפנות את הזרקור פנימה. להתייחס גם אל מה שקורה בתוך נפשנו. לזכור מי אנחנו, ומה הרצונות שלנו ומהם הדברים שחשובים לנו. ממש כמו ביחסי גוף ונפש: הרי גוף חסון ובריא לא מבטל את תחזוקת הנפש, שצריכה להיות איתנה לא פחות. כך גם באסתטיקה: היופי והנועם מסביב, שעושים לנו נעים בעין, לא מבטלים את הצורך גם באסתטיקה הפנימית, ובמה שעושה לנו נעים וטוב בלב. כמה חשוב שהנפש שלנו תהיה באסתטיקה פנימית - מאוזנת, מלאה, נינוחה, ולפרקים, נדמה שפשוט שכחנו לאהוב את עצמנו, לפרגן לעצמנו, לחמול לנו ולפנק אותנו. אז הנה, אני מנצלת את הוולנטיינ'ס דיי הזה, כדי להזכיר את זה לכולנו.

ובכן, מה עושות עם כל המידע החשוב הזה?

אני מזמינה אתכן לרשום לעצמכן את כל הדברים שאתן אוהבות לעשות. כל מה שמטעין וממלא אתכן. כל מה ששמור לכן בתיקייה בטלפון ואתן "רוצות יום אחד לעשות״... החיים זה עכשיו ולכן, מן הראוי שנמצא זמן לעשות את כל הדברים האלו. נסו להתחיל מלעשות פעם בשבוע משהו ש"מעיף" אתכן, משהו שמסב לכן רוגע, נחת, כייף. זה יכול להיות ישיבה בבית קפה עם עצמכן, חצי שעה כדי לסדר מחשבות. או לעבור ליד הים ולהביט רבע שעה בגלים ולהריח את ריח המלח שבאוויר. וזה יכול להיות נסיעה לצפון, או ביקור בתערוכה שרציתן לבקר בה, או מפגש עם חברה שלא ראיתן מלא זמן…

ובהזדמנות זו, אני מזמינה אתכן לבקרים שאני מקיימת, שנועדו ממש לזה: לפנות זמן לעצמנו. להתמלא. להנות. להעשיר את עצמנו. להנות מאסתטיקה חיצונית נעימה, אך גם להתמלא בתוך הנפש פנימה.

סדנאות ומפגשים באים:

ב-24/2 אקיים מפגש של ״אסתטיקה משפחתית״ בנושא: לייף סטייל, עם סטייליסטית שתגיע לתת תוכן נוסף (נותרו מקומות בודדים).

ב-10/3 אקיים סדנא חדשה: אורות וצללים! על איך להגיע לאני המיטבי שלנו וכיצד להיות הגירסה המשופרת של עצמנו.

ב-21/4 נתראה למפגש של ״אסתטיקה משפחתית״ בנושא הבית.

וב-12/5 מפגש חדש של ״אסתטיקה משפחתית״ והפעם בנושא: אני ועצמי.

אם משהו מאלה מעניין אתכן, כתבו לי ואשריין לכן מקום.

יהיה מטעין ומרחיב נפש, כמו תמיד.

אז מאחלת לכן שתאהבו את עצמכן היום, בוולנטיינ'ס דיי, אך לא רק בו, אלא בכל יום בשנה. תדאגו לעצמכן ולרווחתכן האישית. כי אתן הרי כבר יודעות, שזה יותר מהכרחי.