פוסט ההמלצות הקודם שלי היה יותר סקירה - לעיתים מסויגת - על הקריאות שלי בעת האחרונה. אבל הפעם, אני ממליצה בחום ומכל הלב על הספרים שקראתי. את חלקם התקשיתי ממש לסיים והם התהלכו איתי במחשבות עוד הרבה אחרי הקריאה. נראה לי, שזה מדד משמעותי להצלחה ולהנאה שהביא עימו הספר. אז ככה: במחילה מכבודה של אשת המערות/ אופיר טושה גפלה אוריאל, אביו של דני נעלם לפני כעשור, אבל לא ברור למה, ולאן, ומה עלה בגורלו. הספר מתחיל מנקודת מבטו של דני, שמקבל טלפון ממוסד פסיכיאטרי בלונדון, בו הוא מתבשר שאבי

אני כותבת את הפוסט הזה אחרי שבועיים סופר אינטנסיביים בעבודה שלי. ליוויתי ביקור חשוב מארה״ב וכשהם נוסעים חזרה, אני חוזרת לאט לאט לעצמי ולשיגרה הטובה שלי. הפעם, מייד אחרי שהתפניתי שוב לחיי, החלה חופשת חנוכה, כך ששוב לא הייתה ממש שיגרה במחוזותינו והכל הפך להיות פלואידי ולא מסודר. זה גרם לי לחשוב על שיגרה. על השיגרה שלי ועל שיגרה באופן כללי.    נזכרתי, שלפני כמה שנים, בהתכתבות עם חברות אהובות, כתבה אחת מהן, שבדיוק הייתה אמורה לנסוע לחופשה בחו״ל, שהנסיעה הקרובה מערערת אותה. היא לא

ביום ראשון אני מנהלת אדמיניסטרטיבית ביום שני אני עוסקת באומנות ויוצרת ביום שלישי אני מנהלת עמותה ביום רביעי אני כותבת, הוגה ויוצרת תוכן ביום חמישי אני מאמנת ביום שישי אני מארחת ומלמדת מבלי להתחייב על הימים בשבוע שבהם אני עושה כל אחד מהדברים (ויש ימים שבהם נעשה גם קצת מהכל) - זו תמיד הייתה הפנטזיה, לעסוק במגוון תחומים, וכך קורה בפועל! כי מי אמר שאי אפשר? הרצון הגדול שלי היה תמיד לעסוק ביותר מדבר אחד. כי אני יותר מדבר אחד . ומעניינים אותי מגוון תחומים, שיש לי את היכולת לעסוק

לאחרונה, יצא לי לפגוש לא מעט נשים שסיפרו על הדיסוננס הזה, בין Being ל- Doing. דווקא כשהמלחמה (לכאורה) הסתיימה, דווקא כשהחטופים החיים חזרו, דווקא כשהחטופים החללים שבים אלינו ומעגלים נסגרים, נראה שאין הקלה. בהיבט של ה- Doing יש מלא עשייה: תפקוד מלא, הספקים, משימות שנעשות, תפוקות מרשימות וריצה שנראית חיונית במרוץ החיים. אבל ה- Being לא משדר על אותו גל. משהו בפנים עצוב, איטי, מכונס ובעיקר - לא תואם את החוץ.   הפער הזה, בין תפקוד כלפי חוץ לתחושה הפנימית, יוצר דיסוננס שוחק. כאילו א

כמיטב המסורת, גם השנה אני מגישה לכן לפני יום כיפור סקירה של ארבעה ספרים שהצלחתי לקרוא בחודשים האחרונים, וזאת לטובת מי שצריכה ספר טוב לידה...

ספטמבר הגיע ולא התחשק לי לכתוב כלום לקראת השנה החדשה. חשבתי שזה עניין של זמן, ופניות, ואחר כך עניין של אנרגיה ומצב רוח. ואז הבנתי, שהשנה...

"זרעי קיץ" שר מאיר אריאל, והאמת, שזהו צמד המילים שמיד חשבתי עליו, כשהתלבטתי מה לכתוב לכן לפני הפסקה קצרה מהבלוג לטובת חופשת הקיץ. אז איזה קיץ הולך להיות? קבלו את ה"זרעים" שלי, שאולי יצמיחו לכן פרחים יפים ויבולים שטוב לקטוף ולהנות מהם אחר כך. דלתות הוא בלוג לייף-סטייל, אימון ואסתטיקה: מקום להשראה, למחשבות, התפתחות וצמיחה. מקום לפירגון ומילה טובה על אנשים נהדרים שפגשתי, מקומות שווים שביקרתי בהם ודברים יפים, נעימים וטעימים ליהנות מהם.

החופש הגדול מאד כבר כאן וההאטה מאד מורגשת אצלי. הג'ינגול של הילדים במסגרות שונות ומתחלפות תופס הרבה מזמני, יש פחות פניות לעבודה והראש...

הסיפור שלי עם שבתות הוא ישן נושן. מילדות, היו לי יחסים מורכבים עם השבת… ברגע שהייתי פוקחת עיניים בשבת בבוקר, כבר הייתי מרגישה את המועקה...

מה היה הדבר שהכי הימם אתכן באימהות? כלומר, השאיר אתכן מופתעות? אחותי אומרת: ״איך אמא לא סיפרה לנו שכזה קשה להיות אימא???״ איך לא סיפרו...

יש לי כל כך הרבה מה לומר על הימים הטרופים הללו, שעוברים עלינו, ואין לי כוח להגיד כלום. כבר כמה ימים שאני אומרת לעצמי: היום אני אכתוב. אני...

הקיץ בפתח ושמתי לב, שלספרייה שלי הצטרפו כמה ספרים טובים, שסיימתי לקרוא. ומה יותר מתאים להעלות עכשיו, אם לא המלצות קריאה לקראת הקיץ שבפתח:...

איך אני אוהבת את חג שבועות! כל הלובן הזה עושה לי טוב על הלב. ואני יכולה לחיות על גבינות ומאפים. זה הכי בשבילי! וגם העובדה שהחג היפה הזה...

הילדים בילו את רוב השבוע בבית בשבוע שעבר. שביתה, אתן יודעות... וזה הרגיש לי ממש כמו בימי קורונה. כשהיינו מלא בבית עם הילדים, ולא הייתה שיגרה. גם אצלי העניין הזה יצר מתח. אז בניסיון להרגיע את עצמי, אמרתי לעצמי, במן דיבור פנימי כזה, שהתקופה הזו היא "עונת המלפפונים" שלי. אני עכשיו ב"קפיצת גדילה". ממש כמו אצל התינוקות… דלתות הוא בלוג לייף-סטייל, אימון ואסתטיקה: מקום להשראה, למחשבות, התפתחות וצמיחה. מקום לפירגון ומילה טובה על אנשים נהדרים שפגשתי, מקומות שווים שביקרתי בהם ודברים יפ

אני לא יודעת אם זה קשור ליום ההולדת שלי, שחל במרץ, או לעובדה שפסח בפתח והאביב הגיע. אבל בתקופה הזו בשנה, עולה בי רצון עז להתחדשות. אני...

"טיפים להתייעלות במטבח לאימהות עובדות שעדיין רוצות להזין את עצמן ואת הגוזלים באוכל בריא - יכול תמיד להועיל", כתבה לי אחת העוקבות...

כבר לא מעט זמן שאני רוצה לכתוב על תנועת ההאטה ולא יצא. אולי כי הכל קורה סביבי כל כך מהר ואני מתאימה את עצמי: מזדרזת לסיים משימות, להספיק...

לפני כשבוע חזרנו, תומר ואני, מ-4 ימים מרוכזים ומופלאים ברומא. נסענו במסגרת חגיגות יום ההולדת ה-50 שלו, וחשבתי שבשנה כזו מורכבת, שבה הוא...

באחת הסדנאות האחרונות שאירחתי, כשידברנו על חלומות, הבנות שאלו למה אני לא מעבירה סדנא להכנת לוח חזון. עם יד על הלב, לא פעם חשבתי על זה,...

כשאתן מתארחות אצלי, בין אם זה ביומולדת או בסדנא, אני כל כך אוהבת לתת give away. זה תמיד נותן הרגשה טובה. לי כמארחת, אבל גם למי שיוצאת...

בסיום כל סדנא שאני מעבירה, אני שואלת את המשתתפות מה הן קיבלו מהסדנא? או מה לקחו ממנה. הרעיון הוא לא ״לדוג מחמאות״. ממש לא (אם כי פידבק...

אני כל כך אוהבת את מרתה סטיוארט. באמת. מגיל ממש צעיר. אני זוכרת את עצמי מסתובבת בניו יורק ונכנסת ל- Kmart, והפנים הנאות של מרתה, עם...

בכל שנה, לארוחה המפסקת של יום כיפור, אני מכינה את המרק הראשון לעונה. זה תמיד מרק עוף והילדים שלי (כולל הילד הגדול ואהוב ליבי), משתגעים על...

דרכים להרגיע את הלב בתקופות לחוצות ומעיקות