שיגרה טובה

אני כותבת את הפוסט הזה אחרי שבועיים סופר אינטנסיביים בעבודה שלי. ליוויתי ביקור חשוב מארה״ב וכשהם נוסעים חזרה, אני חוזרת לאט לאט לעצמי ולשיגרה הטובה שלי.

הפעם, מייד אחרי שהתפניתי שוב לחיי, החלה חופשת חנוכה, כך ששוב לא הייתה ממש שיגרה במחוזותינו והכל הפך להיות פלואידי ולא מסודר. זה גרם לי לחשוב על שיגרה. על השיגרה שלי ועל שיגרה באופן כללי. 

נזכרתי, שלפני כמה שנים, בהתכתבות עם חברות אהובות, כתבה אחת מהן, שבדיוק הייתה אמורה לנסוע לחופשה בחו״ל, שהנסיעה הקרובה מערערת אותה. היא לא ששה לקראתה וזה לא בא לה טוב, פשוט כי היא כל כך אוהבת את השיגרה שלה. מבחינתה, ההישארות בשגרת יומה, בסדר היום, בעשייה היום יומית, הרגילה והמוכרת - מספקות וטובות לה, ואין לה צורך ביציאה מהשגרה כדי לנוח או להנות. 

האמת, שאז התפלאתי לקרוא את המילים שלה. הרי מי לא רוצה לצאת לחופשה? והלוא כמה פעמים סיפרנו לעצמנו שנצא לחופש כדי “להירגע קצת מהיום-יום”? ומה זה אומר על היום-יום שלנו? ופתאום, במילים של חברתי - הייתה כנות יתרה. 

ובהירות. 

וגם אומץ. 

אומץ להיות אחרת, להודות בכך שהחופשה זה רעיון נהדר, אבל השיגרה? היא נהדרת, לא פחות. 

כי בנסיעה או בחופשה - נפלאה ככל שתהיה - יש משהו שמוציא מהשגרה, מהבטוח, מהמוכר, זורק אותנו מהרגיל והנוח, מוציא מאזורי הנוחות ולוקח אותנו לסוג של הרפתקה, או חוויה… 

ומצד שני, ההישארות בשגרה טובה - היא נפלאה. חייבת לומר שחשתי אז צביטה של קינאה במי שאוהבת ככה את שיגרת חייה! 

אז לצד הפליאה הראשונית שבהתוודות הלא-שגרתית הזו, יכולתי גם מאד להבין. 

כי גם עבורי השיגרה ברוב הימים, היא נהדרת ומבורכת ואני ממש אוהבת אותה. אני לא בטוחה שהייתי אומרת לא לנסיעה על פני השיגרה, אבל יש לומר שאני לגמרי לא סובלת מהיום יום שלי, והשיגרה - שוחקת לעיתים ומתישה ככל שתהיה, היא חברה: היא נעימה לי ואני לגמרי נהנית לשהות בה ולא מחפשת רק איך לצאת ממנה כדי להרגיש שאני חיה…. 

זו בהחלט זכייה ואני מבינה את זה! 

לאחרונה, הקשבתי לפודקאסט ״שיחות בגן עדן״ של פריידי מרגלית ואלימור הניג (גם זה בעידודה של אותה חברה מהממת שלי), ושם, באחד הפרקים, נאמר כמה חשוב לייצר שיגרה טובה, שיגרה שהיא שיגרת החלומות שלנו. 

להנות ממנה, להיות בנוכחות בה, להתמסר אליה ואז - שום חופשה היא לא באמת נדרשת. השיגרה היא טובה מאד כפי שהיא. 

זה הזכיר לי, שבימי קורונה, בין סגר לסגר קיווינו ואיחלנו אחד לשני שנחזור לשגרה ברוכה. 

גם במלחמה עם איראן, זה כל מה שרצינו! 

שיגרה. שקט. רוטינה. 

שדברים יחזרו להיות רגילים. 

כי שגרה היא עוגן. היא שומרת עלינו. שפויים, נמרצים, בעשייה, בתנועה. 

וכן, היא לפעמים מוטרפת, השיגרה הזו, אבל צריך ללמוד לאזן אותה, ואז כייף של ממש. 

כי בשגרה, יש בהירות. הכל ברור: יש שעה להתעורר בה, לפזר ילדים ולאסוף. ברור מתי אוכלים. לפעמים יוצאים יחד בערב ולפעמים לחוד, יש פגישות ומחויבויות ועבודה, אבל המסגרת נשארת והיא יציבה ונותנת בטחון ושקט. 

אז השאיפה היא לייצר שגרה אהובה, טובה ומאוזנת. כזו שאנחנו שמחות להתעורר לתוכה. שנעים בה כל כך, שלא צריך לברוח ממנה. הרעיון הוא להפוך שיגרה למרחב שאוהב אותנו חזרה. 

אז איך מייצרים שיגרה טובה? כזו שלא בורחים ממנה, אלא רק רוצים לחזור אליה? הנה כמה רעיונות: 

1.     מייצרים עוגנים - דברים שעושים לנו שמח וטוב, מלבד שיגרת העבודה. יוצרים עוגנים של תחילת או סיום יום. למשל, לפתוח את היום בשאלה: ״מה אני צריכה היום, שיעשה לי טוב?". אפשר לסגור את היום בטקס קטן של מקלחת איטית, אור עמום ונר דולק. ואפשר להוסיף גם כוס יין או משקה חם להתפנק איתו.

2.     משתדלים לעסוק בדברים שאוהבים - מי שיש לו מזל לעסוק ביום יום שלו, ואפילו להתפרנס ממה שהוא הכי אוהב, זו זכות גדולה.   וגם אם לא התמזל מזלנו, אז Finding joy in the in between זה חשוב. נסו למצוא ״שמחות קטנות״. דברים קטנים שמרימים אותנו, ועושים לנו שמח בלב.

3.     מנסים לייצר שיגרה מאווררת, כלומר לאוורר את היום יום שלנו. שגרה טובה כוללת מרווחי חמצן: 10–15 דקות בין משימות, לשתות כוס מים בין לבין, לתרגל נשימות, לעשת מתיחות. שגרה ללא מרווחים יוצרת רעש ודחיסות ואילו שגרה עם מרווחים יוצרת רווחה.

4.     נקודת האור שלנו ביום - משהו שנוכל לצפות לו, שיהיה ה- highlight של היום שלנו. אלו דברים שנעשה בשביל הנשמה שלנו: להאזין למוזיקה שאנחנו אוהבות, לעשות הליכה קצרה, לצפות בסדרה טובה, לשבת על הספסל ולהנות משמש חורפית ועוד.

5.     לנסות לייצר שיגרה מותאמת קצב פנימי וביולוגי - נסו לבדוק מתי אתן באנרגיה גבוהה ומתי נמוכה. נסו לאכול מתוך הקשבה פנימית, ותאכלו רק כשאתן רעבות. עבדו בשעות שאתן מתפקדות בהן הכי טוב ועוד.

6.     לנקות את השיגרה וליצור מינימליזם של מחויבויות. שאלו את עצמכן: "מה בשגרה שלי לא משרת אותי יותר?" לפעמים מחיקה קטנה של מטלה מעיקה, שאפשר להעביר אותה הלאה, מייצרת חופש ענק.

למעשה, יצירת שגרה טובה היא לא פרויקט חיים, אלא היא מערכת יחסים.

אפשר לכוונן, לרכך, לשפר וכל הזמן לעשות בה fine tuning, כך שתתאים לנו ולהוויה הנוכחית שלנו.

כשהשגרה נעימה, אנחנו לא צריכות לברוח ממנה לחופש, אלא אנחנו יכולות להנות ואפילו לנוח בתוכה.

מה אתן אומרות?

איפה זה פוגש אתכן? 

האם ומה תיקחו מזה אל חייכן?