נשות הגם וגם (וגם)

ביום ראשון אני מנהלת אדמיניסטרטיבית

ביום שני אני עוסקת באומנות ויוצרת

ביום שלישי אני מנהלת עמותה

ביום רביעי אני כותבת, הוגה ויוצרת תוכן

ביום חמישי אני מאמנת

ביום שישי אני מארחת ומלמדת

מבלי להתחייב על הימים בשבוע שבהם אני עושה כל אחד מהדברים (ויש ימים שבהם נעשה גם קצת מהכל) - זו תמיד הייתה הפנטזיה, לעסוק במגוון תחומים, וכך קורה בפועל!

כי מי אמר שאי אפשר? הרצון הגדול שלי היה תמיד לעסוק ביותר מדבר אחד.

כי אני יותר מדבר אחד. ומעניינים אותי מגוון תחומים, שיש לי את היכולת לעסוק, לתרום ולהשפיע בהם.

אני שומעת לא אחת בסדנאות שלי, על נשים שרוצות לעשות shift. לעזוב את מקום העבודה, לפתוח עסק, לעשות משהו אחר בחיים. והכל לגמרי בסדר: החיים דינמיים. דברים משתנים. הרצונות שלנו משתנים. והשנתיים האחרונות הוכיחו לנו ביתר שאת שכדאי ורצוי לחיות את החיים במלואם. לא מתוך פשרה ולא מתוך חוסר הגשמה. ואפשר גם וגם וגם. אפשר לעשות הרבה דברים במקביל.

אני תמיד אומרת למתאמנות שלי, שלא צריך לעשות cut חד ומיידי כדי להתחיל משהו חדש. אפשר לעשות דברים במקביל, לפחות בהתחלה, עד שהעיסוקים / העסקים החדשים מתבססים וקורמים עור וגידים, עד שאפשר יהיה לעזוב משהו אחד, כדי להפנות את מלוא האנרגיה ותשומת הלב למשהו אחר.

ואפשרי גם להחזיק כמה תחומי עניין וכמה עיסוקים במקביל. זו לא המצאה שלי. ולמרות שאני עדות חיה לאפשרות לחיות ולעסוק ולהתפרנס מגם וגם וגם, יש לי עוד הרבה השראות ודוגמאות של נשים שעוסקות בכל מיני תחומים, ומג׳נגלות את הדבר הזה בחן ובעניין ועם מלא תרומה לעולם ולעצמן.

ככל שהעולם מתקדם, מסתבר שיש הרבה נשים שהן גם וגם. הן מולטי. רב תחומיות. ״סלאשריות״, אם תרצו:

״עורכת דין / מתנדבת בעמותה / בעלת פודקאסט בתחום המשפט / וגם מרצה למשפטים באוניברסיטה״, למשל. כל אלה - בדמות אחת… עם סלאשים בין לבין העיסוקים השונים.

אז יש שיגידו שזה מעמיס על החיים, העמוסים ממילא. וכן, נכון. זה לקחת על עצמנו הרבה. אבל אני מוצאת שזה אתגר טוב. זה מעניין, זה מרחיב אופקים ופותח לב. זה יצירתי ומאפשר לפעמים מפגש ושילוב מעניין בין התחומים השונים. זה לא משעמם לרגע, ולפעמים זה גם מאפשר כמה אפיקי פרנסה.

ליפנים יש את האיקיגאי, שמשמעותו: לחיות חיים בעלי ערך. זו תפיסה ודרך חיים שאומרת - תעשי מה שאת אוהבת, מה שאת טובה בו, מה שהעולם צריך ממך ומה שאת יכולה להרוויח ממנו כסף.

יש אנשים שזכו, ועובדים ומתפרנסים ממשהו שהם אוהבים וטובים בו ושיש להם תרומה והשפעה משמעותית לתת לעולם. אבל לא לכולם המשרה המפרנסת היא גם מה שמאפשר להם הגשמה עצמית (והרבה פעמים האיקיגאי כלל לא קשור לאפיק המפרנס). לכן, השאיפה בעיניי, היא להכניס עוד תחומים שאנחנו טובות בהם, שמעניינים ומספקים אותנו, שאנחנו יצירתיות בהם ונהנות שם, וגם מביאות איזושהי תרומה לעולם, ואפילו יכולות להתפרנס מהם. והעיקר הוא, שהחיים יעברו עלינו מלאי משמעות וערך.

אז האם אפשר להיות יותר מדבר אחד?

ברור שכן!

אין מגבלה בכמה דברים נוכל לעסוק.

כי ההבנה שאנחנו אנשים עם מגוון תחומי עניין, ידע ויכולת - היא חשובה.

אנחנו כל הזמן מתחדשים. בתובנות: בתחומי עניין מסקרנים, מגלים שאנחנו טובים בדברים שלא חשבנו עליהם קודם לכן, ועוד.

והעולם בעיניי הולך לכיוון רב תחומי, הוליסטי ומגוון.

אנשים רוצים יותר מדבר אחד. רוצים גם וגם וגם.

אנשים מחפשים חוויות הוליסטיות, הלקוחות ממגוון דיסציפלינות. אני רואה על עצמי, ושמה לב שלאנשים לא מספיק היום לבוא להרצאה, כי הם רוצים שיהיה גם בית קפה חמוד ליד או ארוחה שווה שתלווה את האירוע, ואולי חנות שתשלים את החוויה, וכמובן, חשוב שיהיו אנשים שמעניין לפגוש ויעוררו בנו משהו. או כשנוסעים לריטריט, רוצים מארז של חוויות: גם להגיע למקום יפה ומעורר השראה, שיש בו אוכל טוב, וגם אנשים מיוחדים, שאפשר להכיר ולהעשיר את עולמנו בזכותם, ליצור חיבורים חדשים וחשוב שיהיו גם תכנים של למידה והתפתחות, העשרה והרחבת הדעת. גם וגם וגם… נגמרו הימים שיכולנו להסתפק בדבר אחד.

אז מי שיש לה עניין בלהיות סלאשרית, רב תחומית או גם וגם - זה מעולה ואין סיבה ללכת נגד זה.

כי עם רצון, אחריות ותכנון נכון, זה לגמרי אפשרי וזה מוסיף הרבה תבלינים וטעמים לחיים.

מה דעתכן על זה?

מוזמנות לדבר על זה: לשאול, להגיב ולשתף.