אנחנו כבר יותר מחודש בתוך מלחמה. למעשה, מאוקטובר 2023 אנחנו במלחמה. יש לה שמות אחרים, פוקוס אחר וההתנהלות בכל "מבצע" או "סבב" כזה היא קצת שונה, אבל בשורה התחתונה זו מלחמה והיא איומה, ומתישה ובעיקר – לא ידוע מתי היא תסתיים ומתי יהיה פה כבר שקט. מסוף פברואר הכל עומד במקום. הילדים בבית. אין מסגרות והלימודים - בזום. אנשים יצאו לחל"ת – בלי תוכנית ובלי מטווה פיצויים – נכון לשעה זו. בגזרתי האישית, הפרטית - אין סדנאות וכל הפרויקטים שעבדתי עליהם – נעצרו. נסיעות לחו"ל שתוכננו הרבה זמן

חג בימי מלחמה. וכבר אין הרבה מה לומר על התקופה הנוראית הזו, שבה החיים נעצרו והפחד מכרסם, העייפות מטרללת ואי הוודאות חוגגת. אבל לכבוד הפסח, על משקל ״כנגד ארבעה בנים דיברה תורה״, הנה ארבע מילים הקשורות לחג ובהן מחשבה, המלצה, רעיון ומתכון. סדר לא על סדר פסח רציתי לדבר, אלא על סידור וארגון, באופן כללי. אולי השיר המופיע מטה, מיטיב להסביר. כי אני אף פעם לא מסדרת לפני פסח. יותר בעד שיהיה מסודר כל השנה, ולא רק לפני החג המסויים הזה. וחוצמזה, שבימים האלה, ולמרות שאני נמצאת בבית יותר

מאז שהחלה המערכה הנוכחית על איראן אני שומעת את הקול הזה בתוכי, מתבאס עליי על חוסר העשייה, יורד עליי על חוסר ההספקים, גוער בי שאם אני כבר בבית, ונכפה עליי העניין הזה, אז למה אני לא מסדרת קצת את הבית. או לפחות איזו מגירה… הצלחתי להניע את עצמי לכיוון רק בקושי. היו פה הרבה בישולים, מלאן ארוחות, טון וחצי כביסות ומצגת יומולדת אחת, שישבתי עליה יום שלם, בין אזעקות, בידיעה מוחלטת שיש מצב שאין חגיגת יומולדת השנה וכל התוכניות ישתבשו. מדחיקה ועושה. יותר מזה לא הצלחתי להביא את עצמי לעשות,