את הספר הזה אהבתי ושנאתי באותה מידה. היו רגעים שרציתי להקיא ממנו, מחוסר הצדק, מהמציאות העגומה והמסובבת שנשים חיות בה.

נועמי אחזה בכובע הקש שעל ראשה פן יעוף. שמלתה הלבנה התנופפה ברוח האילתית החמימה. כל אוגוסט הגיעו לכאן מפריז

החופש באמת שוכן בתוכנו. כמו גם השקט. פשוט צריך למצוא אותו בבפנוכו שלנו ולעבוד חזק על להבליט אותו ולהנכיח אותו בחיים שלנו.

החום הזה, של שלהי יולי, יכל בקלות להשבית אותה. אבל היא הייתה כל כך נרגשת מסדנת הצילום שלה, שלא היה אכפת לה מהחום.

חיפשתי מתנה מקורית. בכל זאת ילדה רביעית שהצטרפה למשפחה ומה כבר אפשר לתת למי שכבר בורך בהכל!?

אז איך אתם בעידן פוסט-קורונה? או למעשה איך אתם בצל הקורונה? כי נראה שהיא לא ממש עוברת מכאן, הקורונה הזו, ושלא נצליח להתגבר עליה לחלוטין...

היא ישבה ודיפדפה ב- KINFOLK שזה עתה הגיע בדואר מחו״ל. עצם זה שישבה, היה כבר חידוש. לאחרונה, מצאה עצמה רוב הזמן מתרוצצת אחרי הילדים ותהתה...

זה קרה לפני כשנה, כשהגעתי ל״כולה״ למסאג׳ מפנק שקיבלתי במתנה ליום הולדתי. מי שלא מכיר, ״כולה״ הוא מקום לנשים בלבד, הממוקם בנמל תל אביב. רק...

ובכל זאת, בתקופת הסגר הגדול, כשלא יצאנו מהבית, כשנשמענו להנחיות, כשנשמרנו היטב והיינו בריחוק חברתי ובבידוד משפחתי, היו כמה דברים נהדרים

היא הכינה לעצמה את ההפוך שלה בכוס זכוכית גבוהה, ולקחה גם מאפין גזר מפנק. מהבוקר הסתובבה בבית הקפה שבבעלותה, מוודאת שהקבועים בסדר,...

ימי הקורונה זימנו לי קצת יותר זמן לקריאה. זה לא שיכולתי לשבת לי בנחת ולקרוא כל היום, אבל היו חלונות זמן כאלה, בעיקר בבקרים, בשקט שלי,...

איך מסבירים געגוע והחדר שקט, ושקט מסביב קפה ועיתון וסיגריה ואיש לא יבין מה קורה לי בפנים ואיך ממשיכים מכאן הלאה והשמש כמו שמש עולה...

היא התעוררה עם כאב ראש קל וידעה שהיא חייבת קפה. פשוט חייבת. זה מה שיסדר לה את הראש. קפה ושוקולד. היא לבשה את השמלה המשובצת שלה, בשחור...

ישבנו, 25 בנות איכותיות, סביב שולחן גדול וערוך היטב. חלקנו הכרנו זו את זו ולחלקנו לא היה מושג מי יושבת מעברו השני של השולחן. ואז נזרקה...

מאחלת לכולנו ליל סדר משובח ובריא. שנהיה חזקים, ושנצא לחירות ולשגרה במהרה. רק בשורות טובות לכולכם!

תמר יצאה ממשרדה הזעיר שבאוניברסיטה, קיפלה את משקפי הקריאה שלה לאחר עבודה ממושכת על המחשב, ותחבה אותם לתיק הקלאץ׳ הקלוע שלה. בעוד 10 דקות...

טוב, ברור לכולנו שהפוסט הזה לא היה מתוכנן. הוא “נדחף” לי לרשימת הפוסטים שהכנתי מראש ופשוט היה מחוייב המציאות שאכתוב אותו. כי הגיעו ימים...

כבר מזמן שאני עוקבת אחרי חשבון האינסטגרם שלה ונהנית מכל רגע. כבר הרבה זמן שאני לוטשת עיניים בערגה אחר הדברים היפים שהיא עושה. כבר מלא זמן...

שדות תעופה היו מאז ומתמיד המקום האהוב על יעל. היא אהבה לתצפת על אנשים, להתבונן בהרגלים שלהם, להביט בלבוש שלהם ולרקום לעצמה איזשהו סיפור...

מחגיגות המצווה בסביבתנו, מאד תובעניות, מחייבות ופחות מותאמות אישית לחוגגות. ״כולן עושות, אז גם אנחנו״, זה המוטו. ואיך לומר? פחות מתאים לי…

במקור, הכותרת של הפוסט הזה הייתה אמורה להיות: "להיות אמא כוסית", אבל המילה הזו מזעזעת אותי כל כך שלא הייתי מסוגלת.

אביגיל התלבטה ארוכות אם לקחת איתה כובע. חבשה והורידה. הורידה ושוב חבשה. זה בכל זאת מוסיף איזה טוויסט מעניין לג׳ינס הפשוט ולסוודר החלק,...

חשבתי שיהיה נחמד לפנק אתכם עם 10 המלצות שוות שעשו לי את השנה הקודמת ואולי יעשו לכם את השנה החדשה…

תמיד עולה בי הדחף הזה לסכם. לסגור. לעשות רפלקציה על מה שהיה ומתוך זה להתכוונן על מה אני רוצה שיהיה… אז כמו לקראת כל תחילת שנה, עברית או...