החיפוש אחר פאי הלימון המושלם

אז נכון שאני אדם תהליכי, שהדרך חשובה לו, והלמידה והמסקנות הנגזרות מהתהליך הן רבות משמעות עבורי, אבל בכל הקשור למטלות יום-יומיות – שום תהליך ושום בטיח! אני אוהבת לסיים, לעשות וי ולהמשיך הלאה. במיוחד כשזה נוגע למטבח. אך מה לעשות שאחד הדברים האהובים עליי בעולם הוא פאי לימון!?!? ומה לעשות שעוד טרם מצאתי את המקום שבו אפשר לאכול פאי לימון ראוי, כזה עם בצק פריך מהמם, ושכבת לימון עדינה אך דומיננטית מספיק, ללא טעם לוואי, ומעל שכבת מרנג נימוחה? ובכן, מאחר ואין בנמצא (ובבקשה גלו לי אם אתם מכירים מקום בו אפשר לאכול פאי לימון שווה במיוחד), אני נוהגת להכין בעצמי מדי פעם. ולמה רק מפעם לפעם? משום שמדובר ב״רומן בהמשכים״. ואני הרי שונאת רומנים בהמשכים – בכל תחום ובמיוחד בתחום הקולינרי. אבל לפעמים פשוט אין ברירה… כשהתאווה שלי לפאי לימון מתעוררת, היא פשוט מכניעה אותי לגשת למשימה.

פעם, מזמן מזמן, סבתא שולה הייתה מרבה לנסוע לניו-יורק ותמיד הייתה חוזרת משם עם סיפורי הלל על פאי הלימון שהייתה אוכלת ב- Woolworths. כשאני הגעתי לראשונה לניו-יורק, Woolworths כבר לא הייתה בנמצא וגם לא הפאי לימון המשובח שלה. אבל התאורים של סבתא נשארו והפעילו לי את בלוטות הטעם ובערך מאז, ואפילו מבלי להכירו באופן אישי, אני חולמת על הפאי המושלם.

לאורך השנים ניסיתי יותר ממתכון אחד לפאי הזה. אף אחד מהם לא היה המתכון המדויק, הנכון, המאלף. לנורה אפרון בספרה ״צביטה בלב״ יש מתכון לפאי לימון (אותו קיבל בעלה הבוגדני בפרצוף, אם זיכרוני אינו מטעני), אבל עם כל הכבוד, ההערכה והאהבה שלי לנורה, זה עדיין לא בדיוק זה!

רק שילוב של מספר מתכונים, ממספר ספרים בשילוב עם כמה המצאות פרטיות, הביאו אותי אל המתכון הנוכחי, שהוא מתקרב למספק, ואותו אני חולקת אחר כבוד אתכם.

רשימת קניות: לקלתית (או התחתית, בשפת העם): 100 גר’ ביסקוויטים (פתי בר) 70 גר’ חמאה מומסת 1/4 כוס קוקוס טחון

למלית (או הבפנוכו, בשפת העם): 1/3 כוס מיץ לימון קליפה מגורדת מלימון אחד 4 חלמונים 1 פחית חלב ממותק מרוכז (400 גר’)

לציפוי (או הלמעלה, בשפת העם): 4 חלבונים 1/2 כוס סוכר

הגעתי למסקנה ה״פושטית״, אך המנצחת שאת תחתית הפאי אני הכי אוהבת בשכבה דקה עשויה מביסקוויטים מרוסקים ( 100 גרם). אני נוהגת להוסיף להם 1/4 כוס קוקוס ואז לערבב את התערובת המרוסקת ב-70 גרם חמאה מומסת. כמובן שאפשר לוותר לגמרי על הקוקוס או להוסיף מעט שקדים טחונים במקומו, כדי לתת טוויסט מעניין. מהדקים את הפירורים לתבנית פאי עגולה (קוטר 24 ס”מ) ומכניסים לתנור לכ- 10 דקות אפייה. לאחר מכן מצננים את הבסיס.

את שכבת הלימון מצאתי שהכי טעים להכין מהמתכון של קרין גורן, המופיע בספר ״ששת – מתוקים״ המופלא: טורפים יחד מיץ לימון וקליפת לימון מגוררת, חלמונים וחלב ממותק מרוכז עד לקבלת תערובת אחידה. יוצקים על הקלתית האפויה ואופים שוב, כ- 20 דקות, עד שהמלית התייצבה. מצננים לגמרי.

לבסוף, מכינים את שכבת המרנג. אני מכינה מ-4 חלבוני הביצה (שנותרו משלב המלית) וחצי כוס סוכר. מקציפים את החלבונים עם הסוכר עד לקבלת מרנג קשה. מורחים (או מזלפים) את המרנג המוכן על המלית שהתקררה ומשחימים אותה בתנור שכוון לתוכנית “גריל” על המקסימום (הכי חם שיש) למשך דקה תמימה. לחלופין, מבעירים בעזרת ברנר בהשגחה מלאה (אמא שלי, המתוקה, אפילו רכשה לי בזמנו ברנר במיוחד בשביל הקינוח האהוב הזה!!!)

למסתפקים במועט – אפשר להקציף שמנת מתוקה עם שקית אבקת וניל ולצפות את המלית ולוותר כמובן על ההשחמה / ההבערה.

מעבירים לקירור למשך שעתיים לפחות.

אני מעדיפה להכין יום לפני ההגשה, להתייצבות מלאה והתמזגות הטעמים.

ולסיום סיומת, קוריוז קצר: למרבה האירוניה, דווקא בגלידריה המצוינת ״וניליה״ מצאתי טעם שנקרא: פאי לימון. ולמרות שמדובר בגלידה, הטעם העדין שלה היה הכי קרוב לפאי לימון אמיתי ומשובח, כזה שתמיד חלמתי עליו. בשנה האחרונה גם את הטעם הזה אני לא מצליחה למצוא אצלם וכל כך חבל לי! אז עד שאמצא את המסעדה / בית הקפה שמגיש פרוסת פאי לימון נדירה עם כוס קפה לצידה, ו/או עד שיחזור הפאי לימון להיות בין המובחרים של טעמי ״וניליה״, אני אקריב מזמני, ממרצי ומזיעת אפי ואכין לי לבדי פאי לימון כלבבי.

ובבקשה, תהיו נחמדים ושתפו אם יש לכם מה לגלות לי בנושא…