סיפורים מחדר העבודה #10

בכל בוקר, עת התיישבה נועה אל שולחן העבודה שלה עם ספל הקפה ביד, נפלטה ממנה אנחה חרישית. היא אהבה אותם. בלי צל של ספק, ובכל ליבה ונשמתה. אבל זה היה קשוח. ארבעה ילדים בגילאי 6 עד שנה - זה לא פיקניק. היא ידעה שיבוא יום בו תקטוף את פירות עמלה. היה לה ברור שכשיתבגרו, ולו בכמה שנים, היא תוכל ממש ליהנות מהם, לשוחח איתם, להרגיש קצת חברה שלהם ולא רק משרתת, נמלה עמלה... אבל בינתיים, בכל בוקר שמגי הייתה פותחת את הדלת, הרגישה איך מאה טון של עול נושרים ממנה באחת. מגי הייתה קרש ההצלה שלה. העוגן. המושיעה. המטפלת המסורה של הילדים, עבורם היא הייתה כמעט כמו אימא שנייה. כשמגי הייתה תופסת פיקוד, היא הייתה מתגנבת אל חדר העבודה שלה, בכניסה לדירה וסוגרת אחריה בשקט את הדלת. הייתה כלא הייתה! היא שפשפה את עיניה קלות, עייפה אחרי לילה לא שקט מצד הקטנים, והדליקה את המחשב. היא אהבה את המקצוע שלה. היא נהנתה להגיע לבתי המשפט ולעסוק בצדדים הפיקנטיים של החוק, אם אפשר לקרוא לזה כך... להיות במחיצתם של לקוחות אמידים, בעלי עסקים, ולפתור עבורם סוגיות משפטיות, סכסוכי עבודה, תלונות מורכבות על הוצאת דיבה, מחלוקות על זכויות יוצרים ועוד. היא בדקה את המיילים שהצטברו בתיבת הדואר שלה מאתמול ובעודה שקועה במסך, נכנסה לחדר נטלי. רעננה, קופצנית כמעט, מלאת חוויות ורוח חיה. ליבה שלה שקע בקרבה. נטלי אחזה בזר פרחים צבעוני וסידרה אותו באגרטל הלבן שעמד על אחד המדפים. ״שיהיה לנו יפה בעיניים״, הפטירה והוסיפה מייד: ״זה מתאים לכיסאות שלנו. וגם משתלב טוב עם הטפט הדלמטי שלך״, עקצה את נועה על טעמה העיצובי הייחודי, המוזר לפרקים. נועה לא אמרה לנטלי כלום. גם לא שאלה שאלות מפורשות. אבל המבט שלה אל עבר נטלי, הסגיר את כל סימני השאלה ואת הכמיהה שלה לדעת. נטלי הייתה בת גילה. רווקה שלא הצליחה למצוא את הפרטנר האולטימטיבי. הן הפכו לשותפות כשכל אחת מהן - מסיבותיה שלה - עזבה משרד מצליח. נטלי התיישבה לצידה, נאנחה בדרמטיות והפטירה: ״את לא מבינה איזה לילה זה היה!״ נכון, נועה לא הבינה. לא האמינה או לא זכרה. והתקשתה כבר לדמיין.... חלל העבודה הזה, בדירתה של נועה, הכיל שתי נשים, שתי חברות, שונות בצורה קיצונית זו מזו. כל אחת בצד אחר של ציר הזמן, בשלב שונה של החיים. ובכל זאת, הן מילאו את המרחב הזה 5 ימים בשבוע, שעות ארוכות מאד, והיו כמו אם ואחות זו לזו. ״נו כבר, ספרי״, דחקה בה נועה משהיה נראה שנטלי לא מתכוונת לנדב פרטים על הלילה הסוער שעבר עליה. היא רק רצתה לשמוע את כל הפרטים הכי קטנים ופיקנטיים על הבחור התורן, על תלאות הערב, על ההתחלות החדשות ועל סנריו אחר מזה של חייה.

התמונה החמודה מפה.