Arrivederci 2018
עודכן: 10 בספט׳ 2020
מדי שנה, לקראת סיום השנה האזרחית, אני נוהגת לעשות סיכום של השנה שחלפה תוך הישענות על תמונות האינסטגרם שלי. שם מקובצים כל הזיכרונות והרגעים היפים מהשנה שחלפה וההתבוננות אחורה מאפשרת לי לסכם, להתרגש, להתגאות, להסיק מסקנות ולהיזכר בכל הדברים שהיו בשנה שחלפה, מינואר עד דצמבר… אבל השנה החלטתי לחרוג ממנהגי. אין לי באמת צורך בכך.
השנה שחלפה, 2018, חקוקה במוחי ותהיה חרוטה על לוח ליבי לעד. את ערב הסילבסטר בשנה שעברה אזכור כנראה כל חיי. איך ירדתי במדרגות אל הקליניקה של כירורג השד ואמרתי לעצמי בלב: אני לא מאמינה שככה מתחילה לה השנה החדשה שלי… כנראה שלעולם לא אצליח להשתחרר מתחושת החרדה, מהמחשבות האיומות שעברו אז במוחי, מהפאניקה, מהעשייה הבהולה להגיע הכי מהר שאפשר לבדיקה ולחוות דעת מקצועית ואיכותית… כנראה שככה זה אצל חרדתיים והיפוכונדרים כאחד. מזל עצום היה לי שבסופו של דבר הכל נפתר, ונרגע והיה סערה בכוס תה, אבל אף פעם אי אפשר להסתמך על זה שהכל יתבהר ויירגע. בדיוק לא מזמן ציינתי באוזניי חברה כמה תחזוקה הגוף (הנשי ובכלל, גוף האדם) דורש: בדיקות אחת לחצי שנה אצל כירורג שד ואצל רופא נשים, מעקב אצל רופא עור, בדיקה שנתית אצל רופא שיניים, וכל אחת עם ״התיקים הפליליים״ הפרטיים שלה שמצריכים פיקוח ומעקב… כן, זה כבד. ומסורבל. אבל עדיף להיות עם היד על הדופק מאשר לשחרר רסן ולפרוק עול, ואחר כך להתמודד עם בשורות לא מיטיבות, חלילה.
את התמונה הזו צילמתי כשיצאתי מהמדיקל סנטר בהרצליה, עם הקלה גדולה בלב. לעולם לא אשכח!
אבל זהו. סיימתי להטיף בנושא החשוב הזה.
ואם נחזור למישור האישי – אני בהחלט יכולה לומר ש- 2018 הייתה טובה אליי.
הכי טובה!
זו הייתה שנה מפתיעה ומשמחת, שנה של התגשמות חלומות מבחינתי. קצת אחרי הסיפור הנ״ל, גיליתי שאני בהריון. תמיד רציתי עוד ילד, ארבעה סך הכל, אבל התזמון הפתיע אותי, תפס אותי לגמרי לא מוכנה, אבל מאד מאד מאושרת! וגם העובדה שהכל התפתח כמו שצריך, וההיריון הזה שרד והסתיים כשהוא תקין, והלידה עברה בשלום – כל אלה הם ניסים מבחינתי. כי ככה זה. כלום לא מובן מאליו. כלום לא ברור ובטוח. בטח לא בואכה 40…
והיו עוד כל מיני הגשמות קטנות במהלך השנה הזו.
מבט חטוף באינסטגרם שלי – שהוא עבורי כספר זכרונות ומשמש כרפרנס לכל מה שהיה בשנה שחלפה – יעיד שהיו עוד הרבה ציוני דרך משמעותיים ב-2018.
התחלתי לצייר ופיתחתי לעצמי הובי חדש ומהנה.
היו הרבה רגעים משפחתיים נהדרים שכללו גם כמה חופשות משפחתיות קצרות ומדוייקות בארץ, ואפילו חופשונת זוגית אחת ומיוחדת ביום ההולדת שלי.
היו הרבה ארוחות סביב השולחן הביתי שלנו, הרבה בישולים ובעיקר עוגות ואירוחים, ופרחים שאותי תמיד משמחים…
והבלוג המשיך להיכתב, פוסטים חדשים נולדו, והיכרויות נפלאות נעשו.
קשרים עם (א)נשים מופלאים נרקמו וחברויות נוצרו.
אין ספק ששנת 2018 שלי הייתה בעיקרה בסימן ההתעברות, ההריון והלידה,
אבל גם כל השאר מסביב היה מתוק ומרגש, גם אם לעיתים מאתגר ומעייף.
מאחלת לעצמי ולכם, ששנת 2019 שתבוא עלינו לטובה, תהא שנה אזרחית של הסתדרות והצלחה.
שנה שבה דברים יבואו על מקומם, ייפתרו, ויביאו איתם שמחה והקלה.
שתהיה זו שנה של שפע, רווחה ושלום (או לפחות שקט ובטחון).
שדברים יסתדרו לכולם, שחגיגות קטנות יחגגו, ושדברים שהתחלנו לעשות יפרחו וישגשגו.
והעיקר העיקר, שנהיה בריאים ונוכל לקצור את הפירות ולהנות מכל מה שעשינו או שעודנו עושים.
לחיי 2019 מיטיבה!
תגובות