top of page
חיפוש

ציפייה או הפתעה?


נפגשנו אי שם ביוני, מפגש ״רב דורי״ של ״אסתטיקה משפחתית״. בנות מכל שלושת המחזורים (המחזור הרביעי כרגע בעיצומו). שוחחנו על החיים, ועל אסתטיקה, ועל כל מיני עניינים אחרים. היה שם קפה טוב על השולחן, וגם דברי מאפה טעימים, והרבה שיחות וגם צחוקים. והיו גם קלפים, באמצע השולחן. ואני לא זוכרת למה זה בדיוק התקשר, אבל אפרת המיוחדת שלנו, שאלה: "אתן יותר טיפוסים של ציפייה או הפתעה?" והסבירה שאצלם במשפחה יש את אלו שהם יותר "אוהבי הפתעות", שאוהבים שמפתיעים אותם, ואת אלו שמעדיפים לדעת מה הולך לבוא לקראתם, או לקראת מה הם הולכים, ולצפות לו.



זה לא שהעניין הזה היה חדש לי - המינוח הזה של הפתעה ומשהו טוב לצפות לו. להיפך, אני מחסידי ה- Something to look forward to. אני תמיד אוהבת שיש לי משהו כייפי לצפות לו: אירוע מיוחד, סדנא שאני מתעניינת בה, חופשה זוגית או משפחתית (או גם וגם), חגיגת יומולדת לאהוביי או עם חברות אהובות, קורס או סדנא שאני פותחת ומצפה לקראתה. אבל הוקסמתי מהעמדת שני הפרמטרים האלה יחד, באותו משפט. ?trick or treat? black or white והשאלה - זה או זה? מה את/ה יותר? שבתה אותי.


כידוע, הפתעה נגרמת על ידי הבדלים בין ציפיות היחיד לחוויה או למצב הבאים אחריה. למעשה, הפתעה מייצגת את הפער בין המציאות לציפיות שלנו, כך שאולי אי אפשר בהכרח לנתק את שני המושגים אלה מאלה...


אז כמו שכבר הספקתן להבין אני מה"מחנה" של המצפות. לא אוהבת הפתעות, בכלל. בהפתעה יש מימד של אובדן שליטה, ואני - איך לומר? - לא ממש מהמשחררות. אני לא מוכנה לוותר על השליטה ותמיד מעדיפה שהדברים יתנהלו כמו שאני אוהבת, בדיוק כמו שאני רוצה ורואה בדמיוני. אני אוהבת לחגוג לעצמי ימי הולדת בדיוק כמו שאני רוצה, אוהבת לצאת לחופשות בדיוק כפי שדמיינתי לי, בתמהיל המדוייק לנו, אוהבת לעשות את הדברים בדיוק כפי שאני מוצאת לנכון וש״לא יהיו הפתעות״ זה הדבר הכי משמח שיכול לקרות בערך…


לעומת זאת, יש את אוהבי ההפתעות. ומאז שהתחלתי יותר לשים לב לאבחנה הזו, הבנתי שמי שבעיקר מתהדר בתואר הזה - הם הילדים. הם אוהבים שמפתיעים אותם, שעושים וטורחים עבורם והם מאד סומכים על אחרים (בעיקר אם אלה ההורים שלהם…). לרובם אין בעיה לשחרר שליטה, להרפות, לתת למישהו אחר לקחת את המושכות, ואין להם בעיה לסמוך…

אני לא מכירה הרבה מבוגרים שאוהבים הפתעות. ואתן!?



האם לדעתכן אפשר לעשות ״שיפטים״ ולעבור מטיפוס שאוהב ציפייה, לכזה שאוהב הפתעה?

דווקא בנקודה זו מעניין לספר שמישהי אהובה, שבזכותה נחשפתי לקונספט ההשוואתי הזה, של זה מול זה והייתה מאוהבי הציפיות - החליטה קצת להרפות ולשחרר שליטה, ולהתמסר לכבוד יום הולדתה להפתעה שרקח לה בן זוגה… אני אפילו לא יכולה לדמיין איך זה מרגיש - לא לדעת לאן נוסעים, מה התוכנית, מה צריך לארוז בתיק והאם כל פרטי הפרטים סגורים להבטחת הסופ״ש המושלם… גאה על הזרימה וההתמסרות ולומדת כל הזמן - לא רק מינוחים והנחתם על כף המאזניים, זה לצד זה, אלא גם דרכים מעניינות ומשחררות ליישומם.


אז מה אתן יותר?

טיפוסים של הפתעות או יותר של ציפיות?

ולמי שיש ניסיון עם זה - איך עוברים מלהיות טיפוס של ציפייה, לטיפוס של הפתעה?








35 צפיות
hello-revival-2_NRQBcggnU-unsplash.jpg
%D7%9B%D7%AA%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D
מריחה-צבע-yurehz-דנה-דלתות.png
ellieelien-MpOw8c_wPio-unsplash.jpg
alyssa-strohmann-tnpr-hPOta0-unsplash.jp
bottom of page