כבר חודש שאני רוצה לכתוב פוסט על גיל ההתבגרות ולא מצליחה להביא את עצמי לשבת על זה. בין אם בגלל המציאות המורכבת של חיינו - סגר עם ילדים...

לפני כשנה וחצי ישבתי עם תמר חברתי המשגעת בבית קפה בקניון. בין היתר, דיברנו על הבלוג שלי. כבר אז היא אמרה שהבלוג שלי חייב שידרוג וכשיהיה...

נראה שבחו"ל, הסתיו הוא ממש בגדר חג. איך שמתקרב הסתיו הפיד מתמלא בתמונות כתמתמות של דלועים, בקטיף תפוחי עץ, בצילומים של פינות ישיבה...

ריח של התחלה עמד באוויר. ריח של תחילת שנה. ריח של ספטמבר. היא אהבה את החודש הזה בשנה כל כך. ולא רק משום שאז חל יום הולדתה.

חשבתי שאכתוב את הפוסט הזה בשמחה ובששון לכבוד אחד החגים המרגשים והאהובים עליי ביותר, ראש השנה. אז חשבתי!

את הספר הזה אהבתי ושנאתי באותה מידה. היו רגעים שרציתי להקיא ממנו, מחוסר הצדק, מהמציאות העגומה והמסובבת שנשים חיות בה.

נועמי אחזה בכובע הקש שעל ראשה פן יעוף. שמלתה הלבנה התנופפה ברוח האילתית החמימה. כל אוגוסט הגיעו לכאן מפריז

כשהייתי ילדה, רצינו עוד אח. לא אחות, אלא אח. חחח… זה ממש צרוב בזיכרוני.

החופש באמת שוכן בתוכנו. כמו גם השקט. פשוט צריך למצוא אותו בבפנוכו שלנו ולעבוד חזק על להבליט אותו ולהנכיח אותו בחיים שלנו.

החום הזה, של שלהי יולי, יכל בקלות להשבית אותה. אבל היא הייתה כל כך נרגשת מסדנת הצילום שלה, שלא היה אכפת לה מהחום.

חיפשתי מתנה מקורית. בכל זאת ילדה רביעית שהצטרפה למשפחה ומה כבר אפשר לתת למי שכבר בורך בהכל!?

אז איך אתם בעידן פוסט-קורונה? או למעשה איך אתם בצל הקורונה? כי נראה שהיא לא ממש עוברת מכאן, הקורונה הזו, ושלא נצליח להתגבר עליה לחלוטין...

היא ישבה ודיפדפה ב- KINFOLK שזה עתה הגיע בדואר מחו״ל. עצם זה שישבה, היה כבר חידוש. לאחרונה, מצאה עצמה רוב הזמן מתרוצצת אחרי הילדים ותהתה...

זה קרה לפני כשנה, כשהגעתי ל״כולה״ למסאג׳ מפנק שקיבלתי במתנה ליום הולדתי. מי שלא מכיר, ״כולה״ הוא מקום לנשים בלבד, הממוקם בנמל תל אביב. רק...

ובכל זאת, בתקופת הסגר הגדול, כשלא יצאנו מהבית, כשנשמענו להנחיות, כשנשמרנו היטב והיינו בריחוק חברתי ובבידוד משפחתי, היו כמה דברים נהדרים

היא הכינה לעצמה את ההפוך שלה בכוס זכוכית גבוהה, ולקחה גם מאפין גזר מפנק. מהבוקר הסתובבה בבית הקפה שבבעלותה, מוודאת שהקבועים בסדר,...

ימי הקורונה זימנו לי קצת יותר זמן לקריאה. זה לא שיכולתי לשבת לי בנחת ולקרוא כל היום, אבל היו חלונות זמן כאלה, בעיקר בבקרים, בשקט שלי,...

איך מסבירים געגוע והחדר שקט, ושקט מסביב קפה ועיתון וסיגריה ואיש לא יבין מה קורה לי בפנים ואיך ממשיכים מכאן הלאה והשמש כמו שמש עולה...

היא התעוררה עם כאב ראש קל וידעה שהיא חייבת קפה. פשוט חייבת. זה מה שיסדר לה את הראש. קפה ושוקולד. היא לבשה את השמלה המשובצת שלה, בשחור...

ישבנו, 25 בנות איכותיות, סביב שולחן גדול וערוך היטב. חלקנו הכרנו זו את זו ולחלקנו לא היה מושג מי יושבת מעברו השני של השולחן. ואז נזרקה...

מאחלת לכולנו ליל סדר משובח ובריא. שנהיה חזקים, ושנצא לחירות ולשגרה במהרה. רק בשורות טובות לכולכם!

תמר יצאה ממשרדה הזעיר שבאוניברסיטה, קיפלה את משקפי הקריאה שלה לאחר עבודה ממושכת על המחשב, ותחבה אותם לתיק הקלאץ׳ הקלוע שלה. בעוד 10 דקות...

טוב, ברור לכולנו שהפוסט הזה לא היה מתוכנן. הוא “נדחף” לי לרשימת הפוסטים שהכנתי מראש ופשוט היה מחוייב המציאות שאכתוב אותו. כי הגיעו ימים...

לורי הציעה לאפות את העוגיות . ואיך שאמרה עוגיות, נזכרתי בעוגיות ההן, הטובות, עם המייפל. אז ערכנו בהן כמה שינויים קלים, שיפורים ושדרוגים והנה