הייתי כל כך עמוסה בשבועות האחרונים, עסוקה בהכנות לביקור של "המשפחה שלי", תושבי חוץ שהגיעו לארץ אחרי כמעט שנתיים שלא היו פה בגלל גברת...

אני אוהבת את מאיה ערד אהבה עיוורת. כשספר שלה רואה אור, אני אפילו לא מתעניינת במה הוא עוסק הפעם. ספריה של ערד, הם מסוג הספרים שלא קוראים...

בשישי האחרון התקיים לו מפגש הסיכום של ״אסתטיקה משפחתית״ (סיום המחזור השני). הרבה דברים היו בבוקר הזה, העוצמתי, עם נשים מהממות שהצטרפו...

לא להאמין. לא להאמין שאנחנו כבר כמעט שנה בתוך אירוע הקורונה המתמשך. ולא בטוח שהמילה האחרונה כבר נאמרה... מה שכן, רבים מאיתנו כבר מחוסנים,...

את הספר הזה אהבתי ושנאתי באותה מידה. היו רגעים שרציתי להקיא ממנו, מחוסר הצדק, מהמציאות העגומה והמסובבת שנשים חיות בה.

נועמי אחזה בכובע הקש שעל ראשה פן יעוף. שמלתה הלבנה התנופפה ברוח האילתית החמימה. כל אוגוסט הגיעו לכאן מפריז

החום הזה, של שלהי יולי, יכל בקלות להשבית אותה. אבל היא הייתה כל כך נרגשת מסדנת הצילום שלה, שלא היה אכפת לה מהחום.

היא ישבה ודיפדפה ב- KINFOLK שזה עתה הגיע בדואר מחו״ל. עצם זה שישבה, היה כבר חידוש. לאחרונה, מצאה עצמה רוב הזמן מתרוצצת אחרי הילדים ותהתה...

היא הכינה לעצמה את ההפוך שלה בכוס זכוכית גבוהה, ולקחה גם מאפין גזר מפנק. מהבוקר הסתובבה בבית הקפה שבבעלותה, מוודאת שהקבועים בסדר,...

ימי הקורונה זימנו לי קצת יותר זמן לקריאה. זה לא שיכולתי לשבת לי בנחת ולקרוא כל היום, אבל היו חלונות זמן כאלה, בעיקר בבקרים, בשקט שלי,...

בשנים האחרונות אני פחות קוראת. לצערי. אני חושבת שזה נובע בעיקר מעומס יתר של עבודה והחיים עצמם, הריונות ולידות, גידול ילדים, ופרויקטי...

אני מאד אוהבת את מאיה ערד. קניתי את ספרה החדש ללא היסוס. אפילו לא הייתי זקוקה לשכנוע. אני פשוט אוהבת את סגנון הכתיבה שלה, את נושאי...

לא פעם אני כותבת כאן שהתמונות לקוחות מ-“פינטרסט אהובי” ולמרות שאני יודעת שזה נשמע דבילי לחלוטין, אני באמת מרגישה שהפינטרסט הזה הוא אהוב...

הספר הזה משך אותי ראשית כל בשל כריכתו היפה בפשטותה. אהבתי את הצבעים ואת הצילום וכשקראתי את התקציר מאחור, זה היה נשמע לי כמו סיפור קליל...

עת בנינו את ביתנו, לא הייתה לנו אדריכלית או מעצבת פנים צמודה (בכוונה בלשון נקבה, היות והרוב המוחץ כאן הוא נשים, אז עמכם הסליחה גברברים). ...

זהו, תם ונשלם. סיימתי לקרוא את הספר הזה, בעל השם המצמרר, ״מה יקרה אם אמות מחר בבוקר״. את הספר כתבה יפעת ארליך לאחר הירצחה של דפנה...

כחלק מהמעבר לבית החדש, נפרקו ארגזים. הרבה ארגזים!!! הרבה מאד אפילו! עם חלקם לא נפגשתי מלא זמן. שנה ו-7 חודשים ליתר דיוק. השארתי אותם...

אל הספר הזה נמשכתי מתוך סקרנות. מיד כשראה אור ובשל קירבה משפחתית, העלתה שלי גרוס הנהדרת תמונה באינסטגרם אודותיו וזה לכשכצמו היה מעניין...

את הספר הזה קיבלנו במתנה ליומולדת 6 של מייקי. האמת, לא נפלתי וגם ילד המומולדת לא. הקונספט של חיפוש מחט (או במקרה הזה פינגווין), בערימה...

כמה clumsy אפשר להיות, אתם שואלים? ובכן, מאד! בעיקר אם מדובר בי ובהתמצאות בדרכים. WAZE בשבילי הוא המצאת המאה!!! הצלה! כי כשקראתי...

על המקום הזה אף אחד עדיין לא כתב, פשוט כי הוא חדש דנדש, ואיזה כייף ומרגש לי שאני עושה לו את החניכה, את הספתח, בפרגון רב, כי באמת מגיע לו!...

הספר הזה שכב לצד מיטתי לא יותר משבועיים. בחיי! זמן שיא עבורי מבחינת מהירות קריאה. נכון, היו נסיבות מקלות כמו חגים וחופשות ויותר פנאי...

אל הספר הזה הגעתי בעקבות בחורה שאת הסגנון שלה אני אוהבת ומאד סומכת על טעמה המשובח. לכן, כשראיתי באחת הרשתות החברתיות שהספר הזה ריגש ונגע...

“אחותי” הוא ספר הנוגע בעניינים לא מאד פופולאריים בספרות העברית, כפי שמשה סקאל תמיד נוהג לעשות, כשהוא עוסק בנושאים שנזנחו ובכך צועד...