הזמנה להתרגעות

15 בדצמ׳ 2024זמן קריאה 2 דקות

בסיום כל סדנא שאני מעבירה, אני שואלת את המשתתפות מה הן קיבלו מהסדנא? או מה לקחו ממנה.

הרעיון הוא לא ״לדוג מחמאות״. ממש לא (אם כי פידבק מכל סוג שהוא, תמיד מסייע לי לדייק יותר).

הרעיון הוא, שכשאומרים את הדברים בקולנו שלנו, מנכיחים את המחשבות והתחושות שלנו. הן הופכות להיות זיכרון משמעותי, או מניעות לפעולה, ולא מוציאות את המשתתפות מהסדנא עם איזושהי חוויה / תחושה כללית סתמית, ותו לא.

אז מה לקחת איתך מהסדנא? או מה קיבלת בה?

הנה חלק מהתשובות שאני שומעת:

1. "את האסתטיקה וכמה היא עושה טוב על הלב".

3. "חברות חדשות שאשמור איתן על קשר (החלפנו טלפונים)".

4. "לבדוק על ימימה. הצלחת לסקרן אותי בנושא".

5. "להיות יותר בחמלה כלפי עצמי".

6. "לזכור להגיד לעצמי דברים טובים, לזכור את הדברים הטובים שבי".

7. "לחפש (ולמצוא!) את האיקיגאי שלי".

8. "לכתוב הוקרת תודה, לתרגל כתיבת תודות".

בסדנא האחרונה שהתקיימה אצלי, ביום א' בשבוע שעבר - סדנת גיבוש וסיום שנה לנשות מחלקת הרווחה בעירייה, כשנשאלה השאלה מה לקחו מהסדנא, התשובה העיקרית הייתה האסתטיקה והעיצוב, וגם… התרגעות.

זו המילה שבנות הקבוצה בחרו לתאר את החוויה שקיבלו.

"להתחיל את השבוע בהתרגעות״. "יום ראשון הוא תמיד מבאס ולהתחיל אותו בהתרגעות - היה כייף". "זה מכניס לאווירה אחרת", "לא הייתה לי שביזות יום א' בזכות ההגעה להתרגעות פה" וכו'.

הבנתן את הרעיון.

אז התרגעות :-)

מילה פחות שגורה בפי, וכזו שעוד לא שמעתי בהקשר הזה, אבל ממש אהבתי ואני מאמצת.

ולפיכך, אני מזמינה גם אתכן להתרגעות :-)

לסיים את השבוע הקרוב בשלווה, ברגיעה, בכניסה לזון נעים ונינוח.

ביום שישי הקרוב , 20/12 ניפגש אצלי למפגש נוסף של ״שמחות קטנות של יום חולין״ #1.

נדבר על אותנטיות והאני האמיתי שלי, על איקיגאי ואזור הגאונות, הנאה וחיבור פנימי.

זהו מפגש עם התשוקות שלנו וטביעת האצבע המיוחדת שלנו בעולם.

יהיה לנו תרגילים אישיים מקסימים, קלפים לעבודה ולהשראה, נשים טובות שמתכנסות יחד, וכמובן ארוחת בוקר מפנקת מעשה ידיי. כל אחת יוצאת עם שי ערכי ביד, בטן מלאה במטעמים טובים, רעיונות חדשים בראש, ולב מלא.

אההה, וגם מלאים של התרגעות לסופ״ש ולימים שאחרי.