עוגת השמרים של בקי

כמה עובדות על אפייה ועליי:

1. אני אוהבת לאפות. מאד!

2. לא אוהבת התעסקות ו"רומנים בהמשכים".

3. “זבנג וגמרנו” – תמיד עדיף.

4. לא אוהבת עוגות עם חומרים מיוחדים ולא זמינים, כאלה שצריך להתכונן מראש כדי להכין אותם (רוויון, למשל. ועכשיו דמיינו אימוג׳י של גלגול עיניים).

5. אוהבת במיוחד עוגות עם ניחוחות של פעם וטעם של ילדות.

6. מעדיפה להכין עוגות לא מלכלכות. דהיינו, כאלה שלא צריך בשבילן מלא כלים, מיקסר, פוד-פרוססור וכדומה.

7. אוהבת עוגות “מנצחות”. מהסוג שכל בני הבית יכולים ליהנות מהן.

אז נכון שעוגות שמרים רק עונות חלקית על רשימת ההצהרות שלעיל, כי צריך להכין בצק (לעיתים תכופות במיקסר), להתפיח פעם אחת, ואחר כך שוב, אבל במקרה הזה, התוצאה כל-כך שווה את זה, שכאן אני מוכנה להתפשר. כשאני מכינה את העוגות האלה אני מרגישה קצת כמו סבתא רבקה שלי, עליה השלום. קצת "עתיקה", עם ניסיון חיים עשיר וידי זהב שיודעות לעשות במטבח ניסים ונפלאות. אולי בגלל שאצלנו עניין השמרים פסח דור (אמא שלי, למשל, לא תארח במטבחה שמרים בכייף ובאהבה יתרה…), איכשהו קרה שעוגות השמרים הללו הפכו להיות הפייבוריטיות וה”ספציאליטה״ שלי.

את המתכון הזה קיבלתי לפני שנים מבקי, שהיא אמא של אֶמי, שנשואה לבן דודי, ערן. זה לא באמת חשוב לכם, אבל לי חשוב לתת את הקרדיט. הבצק מוצלח במיוחד, קל לעבוד איתו וטעמו– משובח. וזה הולך ככה:

עוגות השמרים של בקי (יוצאות 4 עוגגות אינגליש-קייק מהכמות הזו): רשימת קניות:

1 ק״ג קמח + 2 כפות שמרים יבשים, בואקום (גם אם משתמשים בקמח של “אוסם”, עם השמרים בפנים, זה יוצא נפלא!!!)

1 ביצה גדולה / 2 קטנות

1/2 כוס שמן

מעט רום

1/2 כוס סוכר

כוס וחצי מים (או יותר)

4 תבניות אינגליש קייק

את הבצק לשים ביד (!) ומתפיחים כ-3 שעות (!!!). אני אוהבת לתת לכל הסיפור התפחה נוספת, קלה, ואז מחלקת את כדור הבצק ל-4 כדורים. מרדדים כל כדור בצק לעלה ומורחים עליו מה שבא:

חמאה מומסת + קינמון

ריבה, צימוקים ואגוזים

מלית פרג

מלית גבינה

או – מה שהכי הולך אצלנו: ממרח שוקולד השחר, קינמון ושערות חלבה.

(כמובן שאפשר גם עם נוטלה ותוספות כיד הדמיון הטובה עליכם…)

בעיקרון, מגלגלים את העלה המרוח לרולדה ומניחים בתבנית אינגליש קייק. אני מאד אוהבת לחצות את הרולדה לאורכה וליצור למעשה 3 רצועות, אותן אני קולעת לצמה ובסוף מהדקת את הקצוות. המראה שמתקבל מהמם וכך אני גם בטוחה שהעוגה נאפתה כמו שצריך (אפשר לראות טוב יותר מה נעשה בקראנץ' מאשר ברולדה מגולגלת וסגורה היטב…). מכניסים לתנור שחומם מראש לכ-150-170 מעלות ואופים כחצי שעה (שימו לב! אל תינטשו עמדה! זה מאד תלוי תנור).

אני לא מברישה את העוגות בסירופ לאחר היציאה מהתנור (סתם חבל על עוד סוכר וקלוריות…).

עוגה אחת מתוך הארבע – נשארת על השיש, לטובת כל בני הבית.  עוגה שנייה הולכת להורים, בביקור הקרוב אצלם (ויש כאלה הרבה…) שתי העוגות הנוספות נארזות בנייר צלופן ונסגרות בסרט, ומוכנסות לפריזר, ממתינות לצאת משם כשהאורח הבא יחליט להפתיע בדלת…

נסו ותיהנו! ואל תשכחו לחזור ולספר איך היה.