הפנקס פתוח והיד רושמת!

זוכרים את קרן מור ב״החמישייה הקאמרית״? אז הייתה לה אובססיה לגזירה. “מה את עושה?” היו שואלים אותה. “סתם, גוזרת…”, הייתה משיבה במשיכת כתף.

ובכן, כמו שקרן מור הייתה גוזרת, כך אני —- רושמת. יש לי רשימות להכל!!! 🙂 רשימה לקניות בסופר, רשימות שבועיות ויומיות על כל מטלותיהן ומשימותיהן, רשימות להזמנות של עוגות, רשימה של תפריט לאירוח הקרוב ולזה העתידי, רשימה של הכנות לימי ההולדת של הילדים: מה צריך לקנות, מה צריך להכין ועל כמה סוכם עם המפעיל. יש רשימה של סדר הפוסטים שכתבתי לבלוג או מתוכננת לכתוב ולו”ז מתי כל אחד מהם יעלה לאוויר, רשימת החוגים של הילדים, כולל ימים, שעות וכמה משלמים בכל אחד מהם. יש לי wish list, שמתעדכן אחת לכמה זמן, ורשימה של ספרים שאני מתכננת לקרוא. יש פתקים, יש תזכורות ויש רשימות של רעיונות שאני לא רוצה לשכוח.

מאז ומתמיד הכנתי רשימות. אני חיה על רשימות. לא יכולה בלעדיהן! מן הרגל שכזה, שקשה מאד להכחיד.

ואולי בכלל לא צריך להכחיד אותו? הרי הרשימות האלה מסדרות את הראש ומאפשרות לי לא לשכוח כלום. הן מתוכננות מראש, דינמיות – כי כל הזמן אפשר להוסיף להן ולעדכן, וגם מאד נוחות כי הכל נמצא מול העיניים.

פעם, הייתי כותבת על ניירות. על פתקים. קטנים כגדולים. עד היום אני מסתובבת קבוע עם מחברת יפה בתיק לכל הרעיונות, ההגיגים והרשימות המסועפות יותר, אלו שדורשות יותר מפתקה אחת קטנה. התיק שלי תמיד מרגיש מוזר בלי מחברת מהודרת… אבל אני יודעת שהיום זה כבר עניין הולך ונעלם, הנייר, למרות כל המחברות היפות עם הכריכות המושקעות ועל אף פתקאות ה- to do list היפות האלה…

היום הכל נמצא בטלפון החכם. נורא קל לרשום פתקה בנייד, לנהל בו משימות, ״לזרוק״ פתקאות, לשמור אותן ובעיקר לעקוב אחריהן. הן זמינות ונגישות וגם — לא הולכות לאיבוד!!!! הכל נשמר תחת ״פתקים״. מן פנקס-עד שכזה, שאיננו נכחד.

כשהייתי צעירה יותר, חשבתי שזו סוג של טרחנות – לרשום כל יום את המשימות היומיות והשבועיות שלי, את כל התוכניות לעתיד שרציתי לממש, את כל הדברים שסימנתי לי במן סוג של wish list וקיוויתי לצרוך או להשיג בהמשך הדרך. ובכל זאת, לא יכולתי להיפטר מההרגל הזה. במרוצת השנים, שמתי לב שהרגל הזה דווקא יעיל. הוא מסדר אותי. הוא מאפשר לי הספקים, גורם לי להשיג יותר, הוא מקדם אותי, ולפיכך גם מספק אותי. הפתקים שלי – ארוכים או קצרים, כתובים כרשימות מפורטות או בנקודות ואסוציאציות – הם למעשה שיטה פרקטית להתוות דרך, לסמן יעדים, לחתור אליהם, לעמוד בהם, ולהשיג אותם. זו הדרך שלי. וכשהכל כתוב ומסודר, אני שקטה יותר, רגועה יותר, ויותר מזה – משיגה יותר. הפתקים והרשימות האלה מעלים תדר, מניעים לעשייה ויוצרים עבורי אנרגיה. ומה שעובד ועושה אנרגיה טובה – הוא מבחינתי כאן להישאר.

אז תשאלו מה עשיתי היום!? כי מה שלא יהיה – בטוח בטוח, שרשמתי.