top of page
חיפוש

בשביל טנגו צריך שניים – שונים או דומים ??

עודכן: 10 בספט׳ 2020

בכללי, אני ממעטת לראות טלויזיה. לא ממניעים אידיאולוגיים, חלילה, אלא פשוט מפאת חוסר זמן, ובגדול גם חוסר עניין. אבל מאז שאנדי נולד, ובעיקר בהאכלות הלילה, אני מוצאת את עצמי מול המסך. ואז, אני נחשפת לכל מיני תוכניות ופורמטים שכנראה לא הייתי רואה בחיים, אלמלא חלון ההזדמנויות הזה, שמצריך ישיבה רגועה ונינוחה, לרוב בחושך, ובהייה במשהו, העיקר שלא להירדם תוך כדי משמרת… ובכן, מפה לשם, יצא שראיתי קטעים מ”חתונה ממבט ראשון”. למי שכמוני, אינו צופה טלויזיה אדוק, רק אומר שזו התוכנית שבה שני זרים גמורים נפגשים זה עם זו לראשונה בחתונה שלהם עצמם. כמובן שנעשות כל מיני התאמות ע”י מומחים ויש ניסיון ליצור זוגות על בסיס אלמנטים שונים, כמו תכונות אישיותיות, גנטיקה מולקולרית, התאמת רגשות וכו’, אבל בסופו של יום, שני זרים מוחלטים נפגשים לראשונה תחת חופתם, ולטעמי – אין מוזר, מביך ומרגש מכך (ומרגש, אני אומרת, לא בהכרח במובן הטוב של המילה). כל זה גרם לי לחשוב על זוגיות. כמה מזל צריך בשבילה… כמה מזל צריך בשביל להכיר מישהו שיהיה כלבבך. כמה מזל צריך בשביל שתהיה התאמה ביניכם. כמה מזל צריך כדי שהקשר יצלח ושהשניים יתמודדו עם המהמורות שבדרך, שידעו לוותר, להתפשר, לסלוח, להאמין, לבנות, להתגבר… טון וחצי של מזל לעיתים לא יספיק. מכירים את כל משפטי הזוגיות האלה: לכל סיר יש מכסה, יש הרבה דגים בים, בשביל טנגו צריך שניים, וכו׳??? אבל האם השניים האלה צריכים להיות דומים או שונים? האם צריך להיות יין ויאנג – משלימים כדי לצלוח זוגיות טובה? או אולי ההפכים הם אלו שנמשכים?

תומר ואני למשל, שונים בהמון דברים: הוא בלאגניסט ואני מסודרת, אני סופר מתוכננת והוא זורם וספונטני, הוא חברותי וחביב ואני קצת יותר מתקשה, הוא אוהב קיץ ואני מעדיפה ימים אפרוריים וגשומים. הוא מכור לטלויזיה ואני לא רואה בכלל (טוב, כמעט בכלל). הוא פרקטי ואני יצירתית (לפעמים מדיי). הוא ת׳כלס ואני אוהבת חפירות. אני אוהבת להיות לבד ואת השקט שלי לפעמים, והוא תמיד יעדיף חברה וביחד. אני פרפקציוניסטית והוא זורם וקליל ומעגל פינות. אנחנו אפילו אוהבים מוסיקה שונה לגמרי.

א – ב – ל: למרות כל השוני, האיזון הזה עובד לנו. כי הניגודיות של האחד, הפכה ליתרון עבור השני. עם השנים למדתי למשל, להיות יותר חברותית וזורמת. הרבה מזה בזכותו. לפעמים אני חושבת מה הוא היה אומר או חושב, ומוצאת שהוא היה חושב פרקטית ומיישמת את הדברים באופן הזה. באופן מוזר, אני מוצאת גם שככל שהשנים חולפות אנחנו נעשים יותר דומים בכל מיני תחומים, בעיקר בראייה ובהסתכלות על החיים. מה גם שהדינמיקה המשפחתית משפיעה. ככל שגדלנו והתפתחנו, הן ברמה האישית והן ברמה המשפחתית, הדינמיקה השתנתה ושינתה אותנו תוך כדי, הופכת אותנו ליותר דומים או קרובים בדעותינו ובמעשים שלנו. ואין ספק שזה מקל על ההתנהלות הכללית בחיים המשותפים.

אז מה אותם אומרים? דומים או שונים? אני חושבת שאין נוסחה אחת מנצחת ואין לי ספק שזוגות שונים מאד יצליחו בחיים המשותפים שלהם, באותה מידה שזוגות דומים יכולים לקיים זוגיות מדהימה. אבל מעניין אותי מה עובד אצלכם יותר? בהכירי כמה פנויות מאד שוות, שהייתי שמחה למצוא להן “מכסה” או “דג” איכותי מהים כדי שיוכלו לרקוד יחד טנגו 🙂 אני תוהה לעיתים על מה צריך להיות הפוקוס? האם הדמיון או השוני הם שיובילו לזוגיות מוצלחת? יש כאלה שיגידו שתודה לאל שהם שונים 🙂 יש  מי שיגיד שהם לא יכולים לדמיין מצב שבו הם כמו נשואים לעצמם… ויש כאלה שיעידו שרק הדימון ביניהם מאפשר להם לזרום יחד, לצלוח את מהמורות הזוגיות ולהצליח לנהל חיים משותפים. אז מה עובד עבורכם? ממה הזוגיות שלכם מורכבת? משוני או מדמיון? ואולי קצת מזה וקצת מזה? מעניין אותי… תרגישו חופשי לשתף ולכתוב (ולא רק בפרטי ♥)

21 צפיות
hello-revival-2_NRQBcggnU-unsplash.jpg
%D7%9B%D7%AA%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D
מריחה-צבע-yurehz-דנה-דלתות.png
ellieelien-MpOw8c_wPio-unsplash.jpg
alyssa-strohmann-tnpr-hPOta0-unsplash.jp
bottom of page