ביום שישי האחרון של יוני, רגע לפני ששנת הלימודים מסתיימת לה וזורקת אותנו אל חום יולי-אוגוסט על כל מובניו, הפלגתי לי אל האזור האהוב...

החלטתי הפעם לתת לתמונות לדבר בעד עצמן. ותודו שהגעתם לקרוא שורות אלה עם חיוך על השפתיים. כי אחד מהקווים המנחים של המוצרים המקסימים האלה...

בסך הכל נסעתי לבקר את מיכי בבוטיק האהוב Mishi – house of style. חיפשתי בית קפה נחמד בתל מונד לשבת בו בשישי בבוקר – לקפה שאחרי שיגור...

כידוע לכם, אל עולם הבלוגינג נקלעתי די במקרה. תמיד כתבתי ותמיד קיוויתי שיהיה לי איזה ספר על המדף, או טור בעיתון או במגזין נחשב, אבל מאחר...

אז הייתי קצת עסוקה, כי צריך גם להתפרנס ויש ילדודס בחופשות בכל שני וחמישי, אבל לגמרי לא שכחתי שהבלוג חוגג שנתיים! בשנה שעברה, באשמת כל...

אין לתאר את כמות הפעמים שניסיתי לתאם סיור בשוק עם נורית גורן. פעם אחת רציתי לחגוג לתומר יומולדת בסיור והתאריך לא התאים, פעם שנייה רציתי...

בכל פעם שאומרים: “דנמרק”, אני נזכרת בערגה באו-פר הראשונה שהגיעה אלינו משם, מדנמרק הרחוקה, וכמו מרי פופינס טובה הייתה איתנו שנה, חיה...

מכירים את זה שאתם נכנסים להרצאה, לכנס, לשיחה כלשהי וברגע שאתם רואים את המנחה / המרצה – אתם כבר שבויים שלו!?! כי כבר לא משנה מה יגיד ואיך...

זהו, תם ונשלם. סיימתי לקרוא את הספר הזה, בעל השם המצמרר, ״מה יקרה אם אמות מחר בבוקר״. את הספר כתבה יפעת ארליך לאחר הירצחה של דפנה...

לפני המון שנים, עת הייתי תלמידת תיכון בארץ זרה, הצטרף אלינו בחור חמוד מישראל. שני דברים אני זוכרת עליו בבירור. קראו לו נועם והוא הגיע...

תמיד הייתה לי חיבה לצבע הוורוד. בעצם לא. כשלורי בכורתי נולדה הצהרתי שאני לא מוכנה לדביקות הוורדרדה הזו ולא אסכים שבתי תראה כמו מרשמלו...

כחלק מהמעבר לבית החדש, נפרקו ארגזים. הרבה ארגזים!!! הרבה מאד אפילו! עם חלקם לא נפגשתי מלא זמן. שנה ו-7 חודשים ליתר דיוק. השארתי אותם...

לאחרונה, רק לאחרונה, גיליתי כמה פרחים עושים לי שמח בלב. ויותר מזה, עציצים קטנים, כאלה שלא דורשים טיפול מיוחד ומוריקים את הנוף באופן קבוע....

משך שנתיים תמימות, קראנו לו ״הבית החדש״ ואוטומטית נוסף לו צמד המילים: “בעזרת השם” 🙂 הילדים גם נדבקו בזה. “כשנעבור בע״ה”, “בבית החדש...

אל הספר הזה נמשכתי מתוך סקרנות. מיד כשראה אור ובשל קירבה משפחתית, העלתה שלי גרוס הנהדרת תמונה באינסטגרם אודותיו וזה לכשכצמו היה מעניין...

כן, אני מודעת לכך ששיבשתי ל”תיסלם” את השיר המופלא הזה, על החצבים, אבל מה לעשות שעכשיו עונת הנרקיסים וזה נפל לי בול?!? ובכן, באחת השבתות,...

לא ברור למה נזכרתי בסיפור הזה דווקא עכשיו. אולי בגלל שולנטיינס דיי תמיד מתחבר לי עם ורדים אדומים.... או אולי דווקא בגלל שנתקלתי בעוגה...

האסיפה הכללית נקבעה ל-23 בינואר. ״את מוזמנת להצטרף״, כתבו לי. הייתי המומה! כבר?!? הרי רק עכשיו הייתי בדרום. ובצפון. ובירושלים. בימי...

הפוסט הזה נכתב מהרהורי ליבי. אין בו שום הודאה או בשורה, אז בבקשה – נא לא לשלוח מחר פרחים, וגם לא הודעות sms או מיילים מברכים. זהו פוסט...

כמה clumsy אפשר להיות, אתם שואלים? ובכן, מאד! בעיקר אם מדובר בי ובהתמצאות בדרכים. WAZE בשבילי הוא המצאת המאה!!! הצלה! כי כשקראתי...

על המקום הזה אף אחד עדיין לא כתב, פשוט כי הוא חדש דנדש, ואיזה כייף ומרגש לי שאני עושה לו את החניכה, את הספתח, בפרגון רב, כי באמת מגיע לו!...

כידוע, אני אוהבת סיכומים. אוהבת לעשות פאוזה, להביט לאחור, לקבל פרספקטיבה, להתגאות במה שהיה ולראות התפתחות ושינוי. זה עושה לי נעים בלב… ...

ביום שני שעבר, בדיוק לפני שבוע, הסתובבתי כל היום עם חיוך מרוח על הפנים. איזו שביעות רצון נמתחה לה שם, בין אוזן לאוזן ותחושה של סיפוק...

האמת שממש לא חשבתי לכתוב על זה פוסט. כבר היה פוסט על תפוזים בשנה שעברה (כאן) ואני לא אוהבת למחזר. אבל כשהגענו, היה פשוט בלתי נמנע לצלם. ...