ישבנו, 25 בנות איכותיות, סביב שולחן גדול וערוך היטב. חלקנו הכרנו זו את זו ולחלקנו לא היה מושג מי יושבת מעברו השני של השולחן. ואז נזרקה...

מאחלת לכולנו ליל סדר משובח ובריא. שנהיה חזקים, ושנצא לחירות ולשגרה במהרה. רק בשורות טובות לכולכם!

תמר יצאה ממשרדה הזעיר שבאוניברסיטה, קיפלה את משקפי הקריאה שלה לאחר עבודה ממושכת על המחשב, ותחבה אותם לתיק הקלאץ׳ הקלוע שלה. בעוד 10 דקות...

טוב, ברור לכולנו שהפוסט הזה לא היה מתוכנן. הוא “נדחף” לי לרשימת הפוסטים שהכנתי מראש ופשוט היה מחוייב המציאות שאכתוב אותו. כי הגיעו ימים...

כבר מזמן שאני עוקבת אחרי חשבון האינסטגרם שלה ונהנית מכל רגע. כבר הרבה זמן שאני לוטשת עיניים בערגה אחר הדברים היפים שהיא עושה. כבר מלא זמן...

שדות תעופה היו מאז ומתמיד המקום האהוב על יעל. היא אהבה לתצפת על אנשים, להתבונן בהרגלים שלהם, להביט בלבוש שלהם ולרקום לעצמה איזשהו סיפור...

מחגיגות המצווה בסביבתנו, מאד תובעניות, מחייבות ופחות מותאמות אישית לחוגגות. ״כולן עושות, אז גם אנחנו״, זה המוטו. ואיך לומר? פחות מתאים לי…

במקור, הכותרת של הפוסט הזה הייתה אמורה להיות: "להיות אמא כוסית", אבל המילה הזו מזעזעת אותי כל כך שלא הייתי מסוגלת.

אביגיל התלבטה ארוכות אם לקחת איתה כובע. חבשה והורידה. הורידה ושוב חבשה. זה בכל זאת מוסיף איזה טוויסט מעניין לג׳ינס הפשוט ולסוודר החלק,...

חשבתי שיהיה נחמד לפנק אתכם עם 10 המלצות שוות שעשו לי את השנה הקודמת ואולי יעשו לכם את השנה החדשה…

תמיד עולה בי הדחף הזה לסכם. לסגור. לעשות רפלקציה על מה שהיה ומתוך זה להתכוונן על מה אני רוצה שיהיה… אז כמו לקראת כל תחילת שנה, עברית או...

היא לא הייתה בטוחה לגבי הזוגיות החדשה, אבל ידעה בוודאות שלהתקדם זה הדבר הנכון. זרזיף הגשם הבלתי פוסק מאז שעות הצהריים הזכיר לה כמה אהבה...

אפשר היה להכתיר את הגיחה הזו למושב כמוצלחת בהחלט, קלילה ומצחיקה. ככה זה כשהחברה משובחת!

זוכרים את הפרויקט הזה, “סיפורי אאוטפיט”, שהחל בחודש שעבר? אחת לחודש, אעלה סיפור קצר שכתבתי בהשראת תמונה של מערכות לבוש מפינטרסט. מוזמנות...

אז, הייתה ההתאהבות הראשונה שלי במחברות של studio oh המיובאות על ידי בעלת החנות. מדובר במחברות בגודל המושלם – לא גדולות מאד וגם לא קטנות מדיי

נרשמנו לסדנה בת שעה, במהלכה הילדים התנסו בהכנת סבונים, בחרו צבעים וריחות, שקלו ומהלו ויצרו סבון מהמם לבחירתם.

בשנים האחרונות מצאתי את עצמי נמשכת לתמונות פינטרסט המציגות אאוטפיטים. מערכות לבוש, אם תרצו. התמונות האלה כבשו את ליבי, לא רק בשל טעמן...

רובן אמרו שיאללה, באמת היה מספיק ואפשר בשקט לחזור לשגרה. כי גם אנחנו מיצינו

בשנים האחרונות אני פחות קוראת. לצערי. אני חושבת שזה נובע בעיקר מעומס יתר של עבודה והחיים עצמם, הריונות ולידות, גידול ילדים, ופרויקטי...

אין מה לומר. הבקרים שלי בתקופות של שיגרה – קשוחים. כבר הרבה שנים.

כבר 4 שנים שאני כותבת את הבלוג הזה, באהבה ובמסירות רבה. משתדלת לחדש, לספר לכם על מקומות שווים, על דברים טעימים, על אנשים טובים

פעם היו קוראים לזה מזכרות. או סובניר, בצרפתית…. אותם דברים שמביאים איתנו מחופשה, מטיול, מהרפתקה ויזכירו לנו לעד את המסע הזה. פעם היו...

אז חזרנו מניו יורק (כמה חפרתי על זה, הא?! תסלחו לי. רק הפעם, ונגמר) והיה נהדר! ראשית, המשימה שלשמה נסענו (אזרחות אמריקאית לאנדי), בוצעה...

נסענו רחוק. רחוק מאד אפילו. בניגוד לכל אינסטינקט אימהי שלי, התרחקתי מרחק אוקיינוס מהילדים שהשארתי בארץ…. זה לא פשוט! השארנו 3/4 מהם...