שופינג און ליין

תקראו לי מאותגרת. תקראו לי עתיקה. תגידו שאני לא מעודכנת ושלא התקדמתי בחיים. הכל, כנראה, יהיה נכון בהקשר הזה! כל האמור לעיל הוא הגיוני לאור העובדה הפרובלמטית משהו, שאינני קונה שום דבר ברשת. לא מוצרים שווים מחו״ל וגם לא מהארץ. לא בגדים ולא נעליים. לא שטיח יפה לבית וגם לא מדבקות חינניות להדביק על הקיר. כלום!

אני לא מהזן שיכול להתמודד עם ״חתול בשק״. אוהבת ודאות, ממזערת סיכונים להפתעות ולסטייה מתוכניות. כזו אני. לטוב ולרע… יותר מזה, נראה שאני שייכת לדור ההולך ונכחד שחייב לראות בעיניים, לגעת, למשש, למדוד, להעריך מידה (או גודל, אם מדובר במשהו עבור הילדים). אני אוהבת לדעת שאני יכולה להחזיר את המוצר (כן, שמעתי שגם זה אפשרי בהזמנות באינטרנט, רק שזה מערב ביקור בסניף דואר, רעיון שכבר מעורר בי חלחלה בימים אלו). ואם כבר בדואר עסקינן – בימים אלו שהמוסד הזה הולך ופושט רגל, וכנופיה עלומה הצליחה להסתנן למרכז המיון של הדואר ולחטט בלי בושה בכל חבילות עלי אקספרס ואסוס שהגיעו עבורכם הישר מחו״ל – זה לא ממש מגביר לי את החשק להזמין חבילות מחו״ל, שבסופו של דבר יופקרו בידי זרים.

עוד עניין – אפרופו אמון: אני לא אוהבת במיוחד להפקיד את כרטיס האשראי שלי בכל מיני אתרים עלומים וגם לא אוהבת את הרעיון להיות זהירה בהזמנות שלי, לחשוב כל הזמן עד איזה סכום אני צריכה להגיע כדי שלא להיות מחויבת במיסים. זה מסרס לי את חדוות הקנייה… 🙂

וחוצמזה, אומרים שקנייה ברשת ממכרת. הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת כסף עבור רכישות בלחיצת כפתור – היא בעייתית בעיניי. היא כבר לא דורשת היערכות ויציאה מהבית לשוטטות בין חנויות, אלא מאפשרת קנייה בעודך בפיג’מה, שכובה במיטה ומשוטטת במרחב הוירטואלי ובין היצע בלתי נגמר. וואו! באותה מידה שזה נשמע לרגע מפתה, זה גם מבהיל אותי ומעורר בי חרדה. לא רוצה להתמכר, גם אם אני משלמת קצת יותר.

אז מה אני מפסידה? מסתבר שלא מעט… עכשיו ש-GAP סגרו את כל סניפיהם בארץ – אני מרגישה ממש נבגדת. ברור לי שאני מפסידה דברים שאין בארץ. דברים מיוחדים וייחודיים שלא רואים בכל חנות שנייה. אני בטח מחמיצה גם מחירים אטרקטיביים מאד. ומבזבזת זמן יקר על הסתובבות בעולם האמיתי. הכל נכון. ויחד עם זאת, זה חזק ממני. אני ממאנת להתמסר לתופעה.

לאחרונה, נשמעה התלהבות במחוזותינו מקנייה ב- NEXT. אחותי אמרה שהזמינה. גיסתי הראתה מה קנתה. בקיצור, עשו לי חשק לצאת מאזור הנוחות שלי ולהתנסות.

אז חשבתי שלרגל הפוסט הזה, אצא להתנסות בחוויה ולהישאר בחיים כדי לדווח. ובכן…. : בשלב זה, הספקתי לשוטט בהצלחה באתר ולהתרשם מדברים יפים ומאתר מסביר פנים. אפילו בעברית!!! אז הגעתי עד הלום. ולא הצלחתי להתקדם עם זה מעבר לכך. בינתיים. אבל אופטימיות זהירה: אולי בהמשך הדרך. כנראה כשגעגועיי לג׳ינס בנים החתיכי של GAP יהיה חזק ממני. או כשלהזמין כרטיס טיסה ללונדון ולעשות שם את הקניות – יהיה יותר ריאלי. האמת? זה נשמע לי ממש מפתה! ועם יד על הלב, מזמין בהרבה מקנייה ברשת.

אז ספרו על הרגלי הרשת שלכם – אולי יעוררו בי חשק ויצליחו להזיז אותי קצת מעבר להצצה ושיטוט באתרים. באילו אתרים אתן מבקרות באופן קבוע? איפה הכי קל ומוצלח לקנות? האם רוב הרכישות שלכן נעשות באינטרנט? ומה אני באמת מפסידה???? Do tell

*כל התמונות היפות, באדיבות פינטרסט ידידי היקר.