סלט נוסטלגי

פעם פעם, לפני הרבה שנים, קצת אחרי שחזרתי לארץ (נושא שלם לפוסט נפרד) ולפני שהתגייסתי, היינו נוהגות – החברות הקרובות – לשבת ב״קפולסקי״ בעיר מגורינו. בית הקפה הזה היה נגיש לכולן (חלקינו עדיין נטולות רישיון, רגלינו משרתות אותנו להגיע מכאן לשם) ושימש מקום מפגש כייפי לקשקושים ורכילויות של שמיניסטיות מתלהבות. בשלב זה, חשוב לי להודות באמת העגומה: אין לי אג׳נדה בריאותית! אני לא שמה פס כשזה מגיע לאוכל. לא סופרת קלוריות ולא נקודות. אני אוהבת אוכל טוב ואוהבת לאכול. בלי פשרות. סלט לעולם לא יהיה הבחירה הראשונה שלי. בעיניי, ברוב הפעמים, זו מנה מלווה בלבד: מלווה שניצל טוב, מלווה מנת פסטה עם מלא פרמזן, מלווה מנת דג. אבל אז, ב״קפולסקי״, זה היה שונה. היה להם סלט בסגנון ״עשה זאת בעצמך״. בטופס מובנה ובו מצוינים כל מרכיבי הסלט האפשריים, הייתי מסמנת את בחירותיי, בוחרת את עשבי התיבול המועדפים ואת הרוטב הרצוי ומקבלת מנה מופלאה – שהייתה משביעה, בריאה (טוב, אם נתעלם לרגע מהרוטב) – שטעמה המענג זכור לי עד היום. בכל קיץ, כשהחום מתחיל להכביד ולא מתחשק לי לאכול ארוחות ערב חמות, מבושלות וכבדות, אני מכינה לעצמי את הסלט הזה.

רשימת קניות:

עגבניות – חתוכות לריבועים קטנים מלפפונים – חתוכים לריבועים קטנים גמבה אדומה / צהובה / כתומה פטריות שמפיניון פרוסות ביצה קשה גבינה בולגרית – מגוררת גס על פומפייה קרוטונים / שקדים מולבנים קלויים עירית קצוצה

את רוטב ״אלף האיים״ (המכונה אצלנו – בטעות גמורה אך מתוקה להפליא – ״אל רפאים״), שבו גלום טעם ילדותי, אני מכינה כך:

3 כפות קטשופ 2 כפות מיונז 1 כף חרדל חלק (לא דיג’ון, עם גרגירים) חצי לימון סחוט

קיץ קל וטעים שיהיה לנו 🙂