top of page
חיפוש

נתלים באילנות גבוהים

עודכן: 10 בספט׳ 2020

מכירים את המנהג הזה בגנים, שמבקשים מהילדים להכין איזה מיצג בבית לקראת חג כלשהו? אצלנו זה בדרך כלל בחנוכה או בט״ו בשבט. משהו בסגנון: ״אנא הכינו עם ילדכם חנוכייה דמיונית או עץ מיוחד ליער הדמיוני שלנו….״ וזה ממשיך עם ״כיד הדמיון הטובה עליכם…״ שזה כבר לא מבשר טובות. והנה, השנה פסחנו על הכנת החנוכייה בחנוכה, והופ – נחת עלינו העץ במקום… עכשיו – מה זה ״תכינו עם ילדיכם״!?! הרי זה אנחנו ההורים שצריכים לספק את הציוד, לנצח על הביצוע, להוביל לגן ולא פעם גם להוביל את הרעיון… מה אגיד לכם??? פחות כייף!

אז מייקי החליט שהוא יכין עץ כדורגל. וואלה! אחלה רעיון!!! אבל אז הוא חלה (לא משהו קשה, חלילה. רק אנגינה חריפה, שהצריכה אנטיביוטיקה, שדרשה 4 ימי הישארות בבית, 3 מהם עם חום ולא בתפקוד)  וכשהתאושש – כבר לא התחשק לא עץ של כדורגל ובכלל, הוא ניסה לשדל אותי לוותר על הרעיון של העץ ואמר: ״למה צריך את השטויות האלה?״ ת׳כלס, צודק!


אבל מכיוון שחששתי שכשיחזור לגן יתאכזב לנוכח היער הדמיוני המתהווה, בעוד שלו עצמו אין שום עץ, דחקתי בו לבצע את המשימה בכל זאת. “אני אעזור לך,” הבטחתי. “נכין יחד!” אלא מה? אז מכיוון שהכדורגל ירד מהפרק (ורווח לי) הוחלט על עץ דינוזאורים! (רעיון שלו!)

אז מה עשינו?

מצאנו ענף או שניים ראויים בגינה (מה זה ראוי? כזה שיש לו מספיק ענפים לתלות עליהם כל מיני…)


מייקי הדביק מדבקות של דינוזאורים על גבי כרטיסיות מנייר מעט יותר עבה מדף רגיל.


גזרנו (או ליתר דיוק – גזרתי!) את המדבקות תוך שאני משאירה מרווח לבן כדי לחורר את הדמויות בעזרת קצה-חודן של מספריים זעירות. לאחר מכן, השחלנו חוט לכל דינוזאור.

קניתי בסיס מחימר (שעשה יותר רושם של דאס…), שיטחנו אותו ו”שתלנו” בו את ה״גזעים״.


תלינו את הדמויות על ענפי העץ (מייקי דווקא סייע לי במלאכה הזו בשמחה. אולי כי הוא ראה בכך את סוף המשימה). הצעתי לו לצבוע בגואש את בסיס החימר / הדאס, אבל אז הוא הבריק עם הרעיון לנעוץ גם דמויות של “דינוזאורים אמיתיים״ בבסיס. הוא הביא את צעצועי המשחק שלו והקריב כמה מהם לטובת המיצג התלת מימדי שהתבקש ליצור.

מכיוון שלא הייתי שלמה עם הביצוע, החלטתי לעת לילה להשתמש במנקי מקטרות צבעוניים כדי לקבע כמה שיותר את דמויות הדינוזאורים לענפים (רציתי פחות רושם של “מובייל” ותזוזה  של הדמויות). ההברקה הזו גם השיגה את המבוקש וגם הוסיפה עוד צבע לעץ.

כדי שידעו שהעץ המיוחד הזה שייך למייקי (ולאמא שלו! בטאבו!!!!) רשמתי שלט על כרטיסייה, הצמדתי לו שיפוד מאחור ונעצתי גם אותו בבסיס החימר.

והתוצאה הסופית לפניכם.

תוכלו לשפוט בעצמכם וגם לתת את דעתכם – האם המנהג הזה הכרחי!?! מה עושים אצלכם בגן בט״ו בשבט? אשמח לשמוע…

כי אם אתבקש לסכם את החוויה, אומר שהיא הלחיצה אותי. הרגשתי שהאחריות לביצוע היא על כתפיי בלבד ולבן החמוד שלי זה כנראה די התאים… הוא לא מצא במשימה הזו עניין רב (אולי בגלל המחלה. ואולי לא… מהיכרותי איתו, אלה לא הדברים שמושכים ומלהיבים אותו בכל מקרה). 

אני מאד אוהבת אתכן, גננות יקרות, שפוגשות את הילדים שלנו מדי יום, יוצקות בהם תכנים, עוזרות לנו במלאכת החינוך שלהם ומרעיפות עליהם אהבה. אבל הדבר הזה מה-זה מיותר, בעיניי. אפשר לגמרי לוותר עליו ולהוריד מאיתנו סטרס מיותר ומטלות (שגם ככה יש לנו בשפע). לא כל הילדים ממילא מתחברים לעשייה הזו, ואם נרצה לעשות איזו עבודה יצירתית יחד – הרי שיש לנו את מחסן הרעיונות שלנו (ואם לא – הפינטרסט מלא בהם).

אז בנימה אופטימית זו, אני הולכת לאכול לי קצת פירות יבשים ולהירגע… 🙂

ומאחלת לכולכם חג אילנות שמח!

צפייה 1
hello-revival-2_NRQBcggnU-unsplash.jpg
%D7%9B%D7%AA%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D
מריחה-צבע-yurehz-דנה-דלתות.png
ellieelien-MpOw8c_wPio-unsplash.jpg
alyssa-strohmann-tnpr-hPOta0-unsplash.jp
bottom of page