מתנות לחג

כמה ימים לפני ראש השנה, קיבלתי הודעה מאחת מחברותיי האהובות, שהעלתה שאלת התייעצות בקבוצת הווטסאפ שלנו. הדילמה הייתה – איך לא? – מתנות לחג! ראש השנה ופסח, החגים הגדולים וה״רציניים״ יותר, מעוררים כל פעם מחדש את ההתלבטות: מה קונים להורים? האם קונים מתנות לאחים? ומה מביאים לאחיינים? ולאלו שמארחים (במידה וזו לא המשפחה הקרובה)? נדמה, שככל שהמשפחות שלנו היו גרעיניות ומצומצמות יותר (הורים ואחים ואולי גם בני זוג) עוד  אפשר היה להתגבר על זה. קונים משהו נחמד לאחים, מתנה יפה להורים וזה עדיין אפשרי ולא מדי מעיק – מחשבתית, יישומית או כלכלית. אבל תודה לאל, ככל שמתרבים ומתרחבים ומצטרפים גם אחיינים לתמונה, העניין נעשה כבד ומסורבל יותר, מכל הבחינות. ההתרוצצויות בין החנויות, ההתלבטות הבלתי נגמרת מה קונים למי, מבררים מה הגיל המדויק של… ואיזו מידה היא/הוא לובש/ת… וכל זאת מבלי לדבר על ההוצאה הכספית מרקיעת השחקים ולא פעם, לא באמת הכרחית ולא ממש מוצדקת.

אצלנו בראש השנה, לדוגמה, נהגתי להביא להורים משני הצדדים לוח שנה עם תמונות של הילדים.

לאור הסוגיה העדינה שהועלתה בווטסאפ, פתחנו דיון בנות מעניין, בדקנו מה נהוג אצל כל אחת במשפחה ודנו בשאלה הבלתי נמנעת – האם לא הגיע הזמן לשינוי!?!? אז אני אומרת ש-כן!!!! די, מספיק! מתנות מביאים ביום ההולדת. בחג אפשר לעזור למארחים (ההורים?) עם התקרובת. להורים שלנו – משני הצדדים – אני לא קונה מתנות בחגים. יחד עם זאת, לעולם לא אגיע להתארח בידיים ריקות ותמיד אתרום את חלקי עם מאכל או שניים לארוחת החג! זה ללא ספק, מקל על כולם.

מכיוון שאין לי עוד אחיינים, בין בני הדודים היה לנו מנהג לקנות מתנות לילדים. גם כאן, התרחבנו מאד, תודה לאל, והמנהג הזה הפך להיות מעיק. לכן, בפסח האחרון הצעתי הצעה ידידותית: להביא ממתק שווה לילדים (סוכריה על מקל או שוקולד נחשק), או מקסימום שקית הפתעה קטנה ולהפסיק את נוהל המתנות. אנחת רווחה נשמעה בקרב האמהות. נראה שעליתי על סטארט-אפ 🙂 כולן היו מבסוטיות מההצעה ובחג האחרון קצרנו כולנו את הפירות: לא נתנו ולא קיבלנו, לא הוצאנו כספים לפניי ולא התרוצצנו אחרי בהחלפות, כי זו לא בדיוק המידה או שיש כבר מליון צעצועים כאלה בבית… אני חושבת, שאם מתעקשים בכל זאת להביא משהו לילדים, אפשר להסתפק במשחק נחמד שכולם יוכלו לשחק באותו ערב יחד. הכוונה למשחק חוצה גילים, כמו דומינו, רמי-קוב, טאקי, נחש מי? ודומיו או פזל ״יוניסקס״ כייפי, כך שכל הילדים יוכלו לשחק בו יחדיו. לחלופין, אפשר להביא יצירה שתעסיק את הבנות..  עד גיל 8, הדבקת פסיפסים למיניהם ״תופסות אותן״ יופי, ואני אישית אוהבת מאד את כל חוברות ההדבקה והיצירה של ״MELISSA&DOUG״ או של DEPESCHE שמייצרים גם חוברות נהדרות גם לבנים (בנושאי חלל, דינוזאורים, אבירים וכדומה).

ואם אתם בכל זאת חייבים, וממש אי אפשר לוותר, הרי כמה רעיונות בלתי מחייבים למתנות נחמדות ולא שגרתיות:

1. ספרים הם תמיד מתנה ראויה בעיניי: מכובדת ומכבדת. נכון לתקופה זו, המומלץ שלי בגזרת ספרי הקריאה: “החיים ומה שלבשתי” / שלי גרוס. הוא כייפי, קליל וזורם ובדיוק מתאים לתקופת החגים. בגזרת ספרי הבישול והאפייה אני הכי נהנית מ-“הספר המתוק” / נטלי לוין ואפרת ליכטנשטט. אין מתכון אחד שניסיתי מתוכו אשר איכזב. והוא יפה בטירוף. אי אפשר להפסיק להביט בתמונות הנהדרות שבו.
   

כמו כן, כל סדרת ספרי “ששת” נפלאים בעיניי ולעולם לא יאכזבו את אוהבי המטבח למיניהם.

שובר למניקור עבור המארחת הטורחת 

זוג כרטיסים להצגה / שובר זוגי לסרט 

שובר מתנה לחנות אהובה (שכל אחת תקנה לעצמה כאוות נפשה, בלי לחץ לרוץ להחליף)

נעלי בית לחורף שיבוא (אולי גם לו וגם לה???)

מסגרת לתמונה (שיהיה איפה לשים את התמונה שתנציח את ערב החג… וברצינות: תמיד יש איזו תמונה יפה לשים בתוך מסגרת)

אדנית עם צמחי תבלין 

ומה נהוג אצלכם??? עוד רעיונות מקוריים למתנות חג? משהו שווה שקיבלתם או נתתם? בבקשה תוסיפו. זה מפרה ועוזר בעת הצורך. ועד אז – שנה טובה, מועדים לשמחה, ושתמיד ״נשבור את הראש״ בסוגיות שכאלה…