top of page
חיפוש

ממי של ממש!

עודכן: 10 בספט׳ 2020

בסך הכל נסעתי לבקר את מיכי בבוטיק האהוב Mishi – house of style. חיפשתי בית קפה נחמד בתל מונד לשבת בו בשישי בבוקר – לקפה שאחרי שיגור הילדים, לאתנחתא מהשבוע העמוס, למעבר בין קודש ל… או להיפך, ולקחת אוויר לפני הסופ״ש הבא עלינו לטובה… אז מה הכי הגיוני לעשות? לשאול מישהו מקומי היכן יש בית קפה נחמד בסביבה שלו. אז איזה מזל שיש לי את מיכי, ש״שלחה״ אותי באהבה למושב חרות. ״זה חמש דקות מפה״ כתבה לי ושלחה תמונה מהפייס, עם כתובת ושעות פתיחה.

ומה אומר!? שהתמונה לבדה עשתה לי חשק! מלא קישים ועוגות שמרים והכל נראה כל כך כפרי ומושקע, עבודת יד משובחת.

כמו שאתם מבינים, לא היססתי, ובדרך שאני הכי אוהבת בעולם, נסעתי למושב חרות. פרדסים ומרחבים ירוקים, שדות וגידולים קידמו את פניי והביאו אותי הישר אל מגרש החנייה שלמרגלות הבית הלא מרשים הזה, אך הטומן בחובו אוצרות לרוב. שולחנות פיקניק ומפות משובצות אדום-לבן וכחול-לבן היו פזורים בחצר. שמשיות הצלו את השמש שניסתה לפלוש. התיישבתי לי בשולחן היחיד שהיה פנוי והרגשתי אאוטסיידרית בין המקומיים. זבוב על הקיר. אבל איכשהו, מאד שייכת.


לא הייתי רעבה במיוחד, אבל הייתי חייבת את הקפה שלי ולצד הקפה – תמיד צריך משהו… 🙂 אז לאחר עיון בתפריט הזמנתי לי מהמנות הראשונות, במחשבה שזה אכן יהיה קטן וסמלי ויספק את הדגדוג בבטן. ובכן, מנת ה״צלוחיות״ התבררה כגדולה ומשביעה, וכל קשר בינה לבין ״מנה ראשונה״ מקרי בהחלט. הטונה הייתה אחת המעולות שטעמתי, וכך גם הגבינות, הפלפל הקלוי והריבה. הביצה הקשה שהגיעה חתוכה לפרוסות הזכירה לי ערבי ילדות קיציים ורחוקים. כל כך ראשוני, תמים, ילדי ולא מתיימר ולפיכך, הכי נפלא שיש. הלחם היה פנטסטי. צנימים קטנים ואהובים, ולחם טרי – מעין ג׳בטה מצויינת, שרק אחר כך למדתי שהוכנה במקום. גם המנות שיצאו אל השולחנות שלצידי נראו גדולות ומשביעות וניתנו ברוחב לב. באמת תענוג!

אווירת הכפר היא משהו מיוחד. קשה להעביר אותה במילים. קשה להסביר. כי המקום הוא פסטורלי כל כך ולא מתאמץ, מן כפריות פשוטה והכי טרייה ורעננה שיש. וכשאתה לא חלק מהנוף המקומי, אלא אורח לרגע, מתגנבת אל ליבך התשוקה להיות חלק ולו רק לזמן מוגבל, להיטמע, לגמוע את האנשים, להאזין לשברי המשפטים, לקטעי הסיפורים המסתננים לאוזניים הזרות, להיות אחד מהם… רק בתחושה הזו לבד היה טון וחצי של קסם נדיר.

ואם לא די בכך, בתוך המבנה הלא מפואר הזה שוכן המטבח של יעל ודקלה, האחראיות על האוכל הנהדר, אך גם נמצאת בו החנות המטריפה שלהן, שהחלה את דרכה כסטודיו לדברי עץ, שלטים, מתלים, ריהוט והכל כל-כך מדליק ומלא שיק. עם הזמן התווספו גם העוגות, הלחמים הממולאים, הפשטידות, הקציצות, ונבנה שאר התפריט שמוגש ב״סטלה ממי״. יעל ודקלה מארגנות גם ערבי קונספט מדי פעם, כמו ערב בישול איטלקי לעיניי האורחים וכיו״ב, כך ששווה לעקוב אחריהן בפייס ולהתעדכן.

שוטטתי להנאתי בחנות הקטנה ואהבתי הכל – את הכריות והקעריות, הספלים והשלטים מהעץ, את משחקי הילדים, השטיחים – הככככל!!!

נר יפה ומסגרת לתמונה לקיר המשפחתי שלנו עשו דרכם לקופה ונארזו בשקית בד יפה שנתפרה במקום. כי שיק וסטייל, זה ממש כאן!

במקום הזה, המרוחק מהסביבה הטבעית שלי, הצלחתי לקחת נשימות עמוקות, טהורות וצלולות ולהתנקות מבפנים. מן תחושת אושר פשוט כזה. ממה!? ובכן, לא מהרבה. מהדברים הפשוטים דווקא: מהירוק שמול העיניים, מהשמש המלטפת מבעד לשמשייה, מהבריזה העדינה שעוד מעט כבר לא תהיה (זה היה בסוף מאי, כן? והבריזה, חברתנו, תשוב מתישהו באוקטובר…), מקפה טוב ואוכל טעים, מסטייל ודברים שובי לב, מחיוך ויחס חם, מאנשים יפים שרואים ומפנים לא מוכרות… אושר מינימליסטי צרוף.

ללא ספק אחד מימי השישי המושלמים, שהתחילו שם והסתיימו בבוטיק של מיכל. ואני כבר מחכה לשחזר את הבוקר הזה שוב. ממש, אבל ממש ככה. בלי שום שינוי.


סטלה ממי רח’ האתרוג, מושב חרות 054-4525153 להזמנת מקום



12 צפיות0 תגובות

Comments


hello-revival-2_NRQBcggnU-unsplash.jpg
%D7%9B%D7%AA%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D
מריחה-צבע-yurehz-דנה-דלתות.png
ellieelien-MpOw8c_wPio-unsplash.jpg
alyssa-strohmann-tnpr-hPOta0-unsplash.jp
bottom of page