מדנמרק באהבה: קבלו את ה״הוגה״

בכל פעם שאומרים: “דנמרק”, אני נזכרת בערגה באו-פר הראשונה שהגיעה אלינו משם, מדנמרק הרחוקה, וכמו מרי פופינס טובה הייתה איתנו שנה, חיה בינינו וסחפה אותנו אל מולדתה, תרבותה, מנהגיה ואל השפה המתגלגלת הזו. לא אשכח את מדבקות הדגל הדני שבהן הייתה מקשטת מעטפות (כן, אז עוד היו שולחים מכתבים), את הפרחים שהייתה מייבשת על הקיר ואח״כ מועכת בתוך ספרים עבי כרס, ואת השוקו החם שהייתה מכינה לנו באהבה בחורף. שוקו אמיתי, עם חלב חם ושוקולד מומס על הגז… אחחחח, היו ימים!

והנה, אפרופו שוקו חם וחמימות בכלל, מגיע לו מדנמרק טרנד ההוגה (Hygge) בכבודו ובעצמו. טרנד המזמין חמימות ביתית ורגשית, ומתן מקום של כבוד להנאות החיים הפשוטות. ובכן, ככל שהעמקתי בתופעה (ולא, עדיין לא קראתי את הספר הזה, שנראה מקסים ולו על פי כריכתו היפה בלבד), אני מבינה שמדובר על בית שנעים לשהות בו, על גרביים מחממות, התכרבלות על הספה עם איזו שמיכי נעימה, כורסה מפנקת, תאורת אווירה עם איזה נר ריחני, אמבטיה חמה, קפה מהביל או תה איכותי, צעיף מקסים מבד טוב, מוזיקת מעליות נעימה ואיזה טרנינג שנעים לשהות בו.

כשקראתי על זה בחורף – הוקסמתי. נשמע כל כך דני… כל כך סקנדינבי ומפנק. אבל כשאני קוראת את זה שוב עכשיו, עולה בי גל חום וזיעה קלה מאיימת לכסות את מצחי. כי היי, מה קורה עם השמיכה, הטרנינג, הצעיף והתה הלוהט בקיץ? החורף כבר נגמר. האביב כבר כאן ובקרוב מאד יידחק הצידה ויפנה מקום לקיץ הלוהט שלנו. ואז – איפה ההוגה ואיפה אנחנו!?!? לא גרביים, ולא חמימות. רק חום לוהט וניסיונות להתקרר דווקא. אז איפה ההוגה שלנו, שמתאים לאקלים הישראלי, לטמפרמנט, ולסביבה הים תיכונית!?

ובכן, קריאה מעמיקה יותר וחיפוש אחר ההוגה האמיתי, גרמה לי להבין שאין מדובר רק בדברים הפיזיים שצוינו לעיל. ההוגה היא בעצם גישה קיומית רגועה יותר. היא הבנה מה עושה לנו טוב ונעים. זו גישה שממליצה לנו להתחיל מבחוץ וליצור לנו סביבה נעימה, ללבוש נוח, ואז נכנסת פנימה – אל ה”בפנוכו” שלנו וממליצה לנו להירגע, להשאיר את הדרמות מחוץ לדלת, שהרי אין בהן צורך, להיות נוכחים יותר במה שאנו עושים וגם עם אחרים, להיות מאוזנים ובהרמוניה עם עצמנו וסביבתנו, ליצור רגעי ביחד עם האהובים לנו, להיות בהודיה (כלומר, להודות על ה״יש״) ובעיקר – להתחבר להנאות הקטנות של החיים, לדברים הפשוטים שעושים לנו שמח בלב, ולהתמסר למחוות הקטנות והכייפיות שהחיים מזמנים, ולמה שגורם לנו הנאה ולחוש כאילו קיבלנו זה עתה חיבוק מנחם… כל אלה יכולים להשתלב בתוך סכימת צבעים רגוע ונעימה, העדפה לשימוש בחומרים טבעיים, מצעים נעימים, נרות ריחניים שיוצרים אווירה ואוכל מזין. לא חייבים להבעיר אש באח, לגרוב גרביים עבות או לשתות שוקו בוער, כי ה״הוגה״ היא שגרת חיים. זהו עוד ניסיון להעביר אותנו לפסים רגועים יותר בטרפת של המאה ה-21. וככל שהעמקתי, הבנתי שרבים מעקרונות תורת ההוגה מזכירים לי מאד את התכנים שלמדתי בקיץ האחרון בקורס המופלא ״עכשיו גם אני״ של יעל דורון יבין, חברתי המהממת( https://www.facebook.com/groups/coachingmom/?fref=ts)

אז העמיקו ואמצו באהבה. כי רק טוב יכול לצאת מזה…

התמונות בפוסט לקוחות כולן מפינטרסט אהובי, למעט התמונה הראשית, שצולמה על ידי.