top of page
חיפוש

טקסים לשנה חדשה

עודכן: 10 בספט׳ 2020

אני אוהבת את ראש השנה. הכי! חג אחרי הרבה זמן שלא היה. פרידה משנה חולפת, התחלות חדשות. תוכניות לעתיד, הצהרת כוונות. רגל ימין. דבש, תפוח, גרגירי רימון. והרבה תקוות שיהיה טוב. הכל נפתח מחדש, ונראה אופטימי ומבטיח. מעט אחרי שנישאנו, תומר ואני (ולא ממש ברור איך הדברים קשורים), סיגלתי לעצמי מנהג: כשבוע לפני ערב ראש השנה אני כותבת לעצמי באחת ממחברותיי היפות (נושא לפוסט בפני עצמו – על הפטיש המשוגע הזה…) על הדברים עליהם אני מודה בשנה שחלפה, ואת הדברים שאני מבקשת לעצמי / לנו בשנה שתבוא עלינו לטובה. למילה הכתובה יש המון כוח בעיניי. יש בה הצהרת כוונות, היא בוראת מציאות, לעיתים מתכתבת עם היקום ומוציאה דברים מן הכוח אל הפועל והיא הרבה יותר עוצמתית כי היא נשארת שם תמיד, על הדף, ולא מתפוגגת כמו המילה המדוברת. אפשר לחזור אליה. לבדוק, להשוות, להיווכח, להתפעל, לקחת לתשומת ליבנו שיש עוד מה לשפר. אז הנה חשיפה קטנה, ממש על קצה המזלג, מהתוכניות והבקשות שלי לשנה הקרובה (שנכתבו ביום צהוב ואביך למדיי, איך לא? בים!):

  1. *לא לחשוב על העבר ולא לדאוג כל הזמן לעתיד. ליהנות מהרגע, מהכאן ועכשיו.

  2. *לחייך יותר. זה עושה את כל ההבדל!

  3. *להמשיך ולכתוב. בבלוג בעיקר, אבל גם להתחיל לעבוד על פרויקט כתיבה נוסף שתכננתי כל כך מזמן. כי הכתיבה היא זכות. היא מזור לנפש. היא הנאה וצורך, בו זמנית. היא טעם החיים עבורי.

  4. *להתגבר על הפחדים של עצמי.

  5. *לצאת לחופשה. גם חופשונת, כזו קצרה, שמשאירה טעם של עוד – טובה מספיק.

  6. *שיהיה פה שקט…

  7. *בריאות טובה למשפחתי ולעצמי (כמה בנאלי, אך כל כך הכרחי).

  8. *שנעבור לביתנו החדש לפני ראש השנה הבא:-)

הרשימה עוד ארוכה, אבל מעבר לנ”ל, היא פרטית ואישית, מעין חוזה ביני לביני, ועל כן תישאר כתובה בדפי המחברת וחרוטה על לוח ליבי. טקס הכתיבה הזה מאפשר לי התכנסות פנימה, עושה לי סדר בראש, מזכיר לי לא לקחת דברים כמובנים מאליהם, וגם ממקד ומכוון אותי אל עבר השגת המטרות שלי בשנה הקרובה. המנהג הזה מאפשר גם לבחון משנה לשנה מה הושג, מה היו הרצונות והמאוויים שלי אז, ואיך הם השתנו, או התממשו או נשארו עדיין רלוונטיים. וההתפתחות הזו, הצמיחה והשינוי – יפים לראות. מומלץ בחום!

ומכיוון שאוהבת אני מנהגים וטקסים – בטח בפרוס עלינו שנה דנדשה – החלטתי לאמץ טקס נוסף: ה”העתק-הדבק” נעשה בהשראת הגן המהמם של מייקי, כשבשנה שעברה, מעט לפני ראש השנה, הוזמנו ההורים להצטרף לילדים להרמת כוסית לרגל השנה החדשה. נאמרו איחולים יפים לשנה הקרובה, וברכות משירלי, הגננת הנהדרת ומהצוות. שמענו שירי חג והתכבדנו בעוגת טובה ובתפוח בדבש. ולקראת סיום, כל ילד קיבל בלון הליום אותו הפריח לשמים לאחר שביקש משאלה לשנה החדשה.


זה היה טקס כל כך נוגע ללב, קטן ופשוט, אך סמלי ומשמעותי, שהשנה החלטתי לספח גם אותו למנהגי ראש השנה שלי… למעשה, החלטתי להרחיב את המנהג האישי, הפרטי – של תודה ובקשה – ולשתף גם את הילדים והבעל במשהו דומה.




ועד אז —

שתהיה לכולנו שנה מתוקה.

שנה של ברכה.

שנה של שלום פנימי, אזורי, עולמי…

שנה של בריאות ובשורות טובות.

שנה של חיוכים ושמחה.

שנה של הצלחה ופרנסה טובה.

שנה של הגשמת משאלות.

שנה טובה לכל קוראי הבלוג, לחבריי, למכריי ולמשפחתי.


צפייה 1
hello-revival-2_NRQBcggnU-unsplash.jpg
%D7%9B%D7%AA%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D
מריחה-צבע-yurehz-דנה-דלתות.png
ellieelien-MpOw8c_wPio-unsplash.jpg
alyssa-strohmann-tnpr-hPOta0-unsplash.jp
bottom of page