חברים ברשת

קרה לכם ש״התאהבתם״ באדם שלא ממש הכרתם? שהפכתם למעריצים שלו, אפילו מבלי שיידע?? קורה לי כל הזמן! והיום, בעידן הרשתות החברתיות והחשיפה הגדולה, נעשה כל כך פשוט לעקוב, ללמוד מ…, לשאוב השראה, לקבל רעיונות, להעריץ, להתאהב. בתקופת לימודי התואר הראשון שלי הייתה זו כנרת רוזנבלום. היא הייתה מרצה שלי לכתיבה, יועצת ארגונית מוכשרת, כתבת בעיתון, ובכלל בחורה יפה ומיוחדת לשאת אליה עיניים בהערכה גדולה. אפילו נדמה לי שבגללה פניתי ללמוד בסופו של דבר תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני… אז, עוד לא היו רשתות חברתיות, כך שהסתפקתי בלקרוא באדיקות את הטור שלה ב”עכבר העיר” דאז, עם המלצות לבתי קפה ומסעדות. לימים, היא נסעה לשליחות בפריז והייתה ל”מערכת היחסים” שלנו מעין ״תקופת צינון״, אבל אז שמעתי שהיא חזרה ושספרה ״סיפור אהבות״ יצא לאור, והבנתי שפספסתי שנים של ״פריזאית״, הבלוג המקסים שלה בניחוח צרפתי ומיד עשיתי “השלמות” ברשת. את הספר שלה, אגב, קראתי בנשימה אחת ונהניתי מכל רגע.

אל שלי גרוס התוודעתי דרך מדור ״שוטטות״ ב”ידיעות אחרונות“. אין לנו שום היכרות מוקדמת אבל היא שבתה את ליבי בכתיבתה השנונה, בהומור שלה ובטעמה הנקי, הסולידי. התחלתי לצפות לימי רביעי ולמוסף ״זמנים מודרניים״ שיגיע, כדי לקרוא אותה ואחר כך, כאחרונת המעריצות, התחלתי לבקר בבלוג השנון והמינימליסטי שלה ״המלבישה״ ולהציץ לחייה בשקיקה באמצעות האינסטגרם. עקבתי בעניין אחר המסע שלה לארה״ב בחודשי הקיץ שעבר, התעניינתי בספרים שקראה, ואפילו הכנסתי לארוני כמה חולצות פסים בזכותה וטיפחתי חיבה מיוחדת לדקלים. ואז היא עזבה. עזבה את “זמנים מודרניים” וגרמה לי להוצאות נוספות כשעברה ל”לאישה” ולא הותירה לי ברירה אלא להרחיק אחריה גם לשם 🙂 על זה נאמר – אהבה בכל מחיר… כעת, לא נותר לי אלא להמתין בשקיקה לספרה החדש, שבקרוב ייצא לחנויות ולהתענג גם עליו.

גם בזכות האינסטגרם נחשפתי לכל כך הרבה אנשים שאינני מכירה, שעולמם קסם לי. אני מקבלת מהם רעיונות, מתמלאת השראה ופשוט נהנית להיות חשופה אליהם וללמוד כיצד מתנהלים חיים של אחרים. מתוך הפינטרסט אני תמיד מצליחה לשאוב שלל רעיונות יפים לכל דבר שעובר בראש… פשוט מחסן יצירתיות מדהים שמאחוריו מיליוני אנשים! ויש כמובן גם את פייסבוק…. עולם ומלואו! בעידן של היום – אנשים זרים משמשים לנו דוגמה, מספקים לנו רעיונות ומעשירים אותנו. הם יכולים להיות אנשים מפורסמים, שבינינו לבינם אין כל היכרות אישית, או אנשים אנונימיים לחלוטין שכייף להכירם וירטואלית ולדעת שהם היו יכולים להיות חברים שלנו, חלק מחיינו, מבלי שנצטרך להשקיע יותר מדיי בקשר: לא צריך לתאם פגישה ולא נדרש לתחזק את החברות. מאד חסכוני! 🙂 ועדיין, כל כך מעשיר ומפרה.

האם גם לכם יש חברי רשת שאתם אוהבים במיוחד? כאלה שאתם נושאים עיניכם אליהם? מסוקרנים מהם, לומדים דרכם, מופרים באמצעותם? בבקשה תשתפו. אני סקרנית לדעת האם זו רק אני, או שזו ״שריטה״ משותפת לאנשים נוספים… ואם אתם כמוני, ספרו אחרי מי אתם עוקבים? ממי אתם נהנים במיוחד? (אתם מוזמנים להגיב גם כאן, ממש בהמשך לפוסט עצמו). ולחיי כל חבריי הוירטואליים האהובים: תודה לכם שאתם כאן עבורי, משמעותיים לי, גם אם לעיתים אתם כלל לא יודעים שאתם כאלה…

ועוד דבר קטן, לסיום סיומת: את הפוסט הזה כתבתי די מזמן וחיכיתי לזמן הנכון להעלות אותו. כנראה שאין דבר כזה, “זמן נכון”, כי איכשהו קרה, במן קארמה מסתורית שכזו, שבמגזין “ליידי גלובס” של אוגוסט האחרון פשוט קראו את מחשבותיי ורישומיי. בגיליון האחרון כיכבו שתי השראותיי, רוזנבלום וגרוס (וגם קרן שביט), בכתבה קצרה על איך ייצרו מהבלוג שלהן הכנסה. קראתי בחיוך וקיבלתי חומר למחשבה… וגם הסתננו אל מוחי כמה מחשבות על מגנוט וכוחות מיסטיים 🙂