זמנים מודרניים

מכירים את השיר האגדי של ״תיסלם״ – ״לראות אותה היום״??? זה הולך ככה: ״השעון נראה כמו שרודף אחרי עצמו, במן דיוק מרגיז, מתנועע סביב ממקום למקום, לראות אותה היום, לראות אותה היום..״

אבל בעניין השעון, שכמו רודף אחרי עצמו, במן דיוק בלתי מתפשר ובכך למעשה מרגיז אותנו לא פעם, ומעמיד את ההספקים והביצועים שלנו בבעיה, חשבתי שכדאי לדבר רגע על ניהול זמן. כי בחיים שלנו, התובעניים והעמוסים לעייפה, לפעמים נדמה שעומס המטלות והמשימות הוא לא פרופורציונלי לכמות השעות או הימים העומדים לרשותנו.

אז איך מספיקים הכל בג׳ינגול המטורף של החיים? אני לא מדופלמת בנושא. לא למדתי אותו ולא חקרתי אודותיו, אבל אני כן מחשיבה את עצמי מוצלחת בו. ולמה? כי פיתחתי לעצמי כל מיני שיטות איך לנהל את הזמן שלי הכי טוב שאפשר וחשבתי שיהיה יפה מצידי לשתף.

אז בראש ובראשונה זה מתחיל אצלי מתכנון מראש, מאיזושהי חשיבה מוקדמת על הדברים: איך ייראה השבוע שלי (עמוס! כאילו דה?), מה נקודות התורפה שבוע הזה (פגישה שנקבעה על שעות איסוף הילדים, למשל), מה אני חייבת להספיק (לקנות מתנות לימי הולדת, לדוגמה), מה קבוע מראש (שיעורי פילאטיס וכל חוגי הילדים), משימות מעצבנות שלא כייף לעשות וגם כאלו שאפשר לדחות, אם כי באיזשהו שלב זה כבר יהיה ממש MUST לביצוע (כמו להמיר את הנקודות מכל כרטיסי האשראי שלנו לנקודות הנוסע המתמיד… משימה שנגררת איתי כבר חצי שנה!), פגישות שתואמו באופן חד פעמי לשבוע הזה, ואם אפשר גם למצוא בלו״ז איזה זמן לעצמי – עם חברה, לבד, זמן לרפלקציה וכתיבה או סתם בהייה בים – אז בכלל ״ניצחתי את המערכת״.

אחרי התובנות הללו, אני פונה לחבריי הטובים, הלא הם המחברת והעט ומתחילה להכין רשימות (ועל כך בנפרד – בפוסט שהופיע פה זה מכבר). ובזמנים מתקדמים שבהם הדיגיטציה כובשת כל חלקה טובה, הרי שגם התכנון השבועי עובר לו אט אט אל הטלפון החכם. האופציה של ״פתקים״ בנייד הפכה לסופר שמישה עבורי ואני מוצאת שקל ונוח להתנהל בה ולנהל את הזמן שלנו בה. כמה פשוט להוסיף אליה מטלות, תזכורות, משימות וקל עוד יותר – למחוק או לסמן וי על ביצוע.

התכנון השבועי מאפשר לי ״לגזור״ תכנון יומי ומפורט יותר. בתכנון היומי יש כבר ירידה לפרטי פרטים. שם כתובות לי כל התזכורות (להשאיר כסף ומצעים למנקה, להכין חולצות לבנות לילדים מחר, להביא לגן מלפפון בינוני ליום חמישי ועוד כהנה וכהנה), והמשימות היומיות שאני צריכה לעמוד בהן, כולל פגישות, הסעות לחוגים או רשימה של המצרכים שאני צריכה לקנות לארוחת שישי… יש גם רשימה של דברים שאני צריכה להספיק, אך סובלים דיחוי למועד לא ברור, ואני מנסה לשבץ אותם בימים רגועים יותר, כשיש לי פחות מחויבויות. כך, אני משתדלת לייעל את חלוקת הזמן שלי ולמתוח אותה עד למקסימום.

״את עושה עבודה של ארבעה אנשים״, אומרים לי לא פעם ויש בזה מן האמת. אבל מצאתי שכשאני נהנית ממה שאני עושה (כותבת, אופה, מבלה עם המשפחה שלי, מוצאת זמן איכות כדי לפגוש את עצמי ולעשות חישוב מסלול מחדש, שותה קפה בבית קפה עם חברה טובה, פוגשת אנשים מרתקים ועוד) – הזמן שלי פשוט מתכווץ. ההנאה מביאה איתה הספקים מרשימים, האנרגיה הטובה מאפשרת לעשות הכל יותר בקלילות ובזרימה והתוצאות אף הן מרשימות ומשמחות.

אני מניחה שקיימות דרכים רבות לייעול זמן. ולכל אחת מאתנו הפטנטים שלה איך למקסם את הזמן ולדחוס בו כמה שיותר. אבל המפתח בעיניי הוא האהבה לדברים שאתן עושות וההנאה מהן. ככל שתהיו יותר מחוברות למה שאתן עושות, כך הזמן שלכן יעבוד עבורכן ולא להיפך. נסו לשנות את הפוקוס – לא להספקים ו״תקתוק״, אלא להנאה ממה שאתן עושות והפקת כייף ממנו. זה לא פשוט כמו שזה נשמע ובכלל לא ברור אליו. זו עבודה פנימית מתמדת, תשומת לב אחרת, הסתכלות שונה על החיים. אני עובדת על זה ומשתדלת להיות במודעות ובתשומת לב. ולרוב זה מצליח ומוכיח את עצמו בהחלט. אז זה מה שעובד עבורי. ספרו מה הטריק שלכן לניהול זמן מירבי? איך אתן מצליחות למקסם את הזמן המוגבל שברשותכן? אשמח ללמוד ולקבל רעיונות חדשים. בטוחה שכולנו נתרם מכך.