הבוסתן של יצחק

“בוסתן ספרדי”. כן, כן. אותה הצגה ותיקה ומצליחה, שרצה כבר שנים בתאטרון. צפיתי בה פעם. כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון… זה נשמע כמו משהו שקרה ביקום מקביל. או לפחות לפני הספירה. אבל זה קרה! אמיתי!

אמנם לא זכרתי הרבה. רק את רובי פורת שובל כשחקנית, ואת השמלה האדומה של גלית גיאת (שעדיין עולה עליה, אחרי הריונות ולידות ומשא כל השנים!!! הרבה כבוד לבחורה המוכשרת הזו), שרקדה ושרה מדהים. אלה הדברים שנצרבו במוחי אי אז, כשהייתי בת 21…

לא היה לי בתכנון לראות את זה שוב, אבל אז קיבלתי הצעה מפתה מאד מחברתי הטובה חני, עם הזמנה להצגה חגיגית של ״בוסתן ספרדי״ בתאטרון הלאומי “הבימה” במעמד הנשיא לשעבר, שמעון פרס ומפגש עם השחקנים. זו הייתה הזדמנות נהדרת עבור תומר לצפות במחזה המוצלח וצ׳אנס נוסף עבורי לראות אותו בשנית. אז הלכנו בשמחה!

“בוסתן ספרדי” מציג בתאטרון כבר 18 שנים! משנת 1998. מאז שהייתי חיילת… לחשוב מה הספקתי לעשות בשנים הללו; כמה התחלף והשתנה ונוסף, בעוד ההצגה הזו ממשיכה לרוץ שנים על גבי שנים, תופעה פנומנלית ולגמרי ייחודית בתאטרון בכלל, ובארצנו הקטנה בפרט.

מעל 2500 הצגות עלו על הבמה. מעל 2 מיליון צופים שבאו ליהנות מהכתיבה הנהדרת, מהמשחק המקצועי ומבוסתן בניחוח אחר, של ירושלים של פעם, עם הווי, ערכים, מנהגים, תפיסות והומור המתובלים כולם בשפת הלאדינו ובתרבות ספרד.

הערב התחיל בהקרנת סרט קצר שצולם מאחורי הקלעים, ובו מובאים דברי השחקנים, הבמאים ושאר העוסקים במלאכה. לאחר מכן נשאו דברים ארז נבון, בנו של וגם חבר קרוב, אילן רונן, מנהלה האומנותי של “הבימה”, ויעקב כהן – הלא הוא השחקן הראשי בהצגה. מהנשיא לשעבר שמעון פרס נבצר מלהגיע עקב האירוע הלבבי שעבר ועל כך הצטערתי. איחולי החלמה מהירה נשלחו לו באותו הערב, וגם עכשיו, מכאן…

ולהצגה עצמה – יעקב כהן, המגלם את מושון קסטל, החוזר אל שכונת ילדותו בסמטאות ירושלים ומשחזר חוויות מהשכונה הספרדית אוהל משה של שנות ה- 30 במאה הקודמת – משחק פשוט נפלא! הוא מצחיקן אמיתי, מאלתר פה ושם, מה שרק משביח את חווית הצפייה ומגלם את הדמות במה שמרגיש כמו סימביוזה מוחלטת, כנראה לנוכח כל השנים בהן הוא משחק אותה…

מסתבר שאני מאד נבוכה לצלם. פשוט התביישתי להרים את אייפוני ולהפליא בהבזקים (בהצגה עצמה היה אסור לצלם, כך שהצלחתי להגניב רק תמונה אחת או שתיים לפני שניגשו להעיר לי בחומרה רבה), אך תצטרכו להאמין לי – שהיה מהנה ושווה ביותר!

טנא מכה (מילת צופן בין שכנות כדי לשלוח את הילדים מבית אחד למשנהו בזמן כביסה או אירוח אורחים :-)), אוססה, “סי, סי”, ענייני לשון הרע, הציפייה לאליהו הנביא, סוגיות קבורה, וההליכה למקובל חכם עמרם הם רק חלק מהאנקדוטות, ממטבעות הלשון, מהדמויות הססגוניות ומהמוזיקה הנהדרת שכיכבו על הבמה באותו ערב. ההומור, שפת הלאדינו הזיכרונות, והמסרים של האדם הנכבד הזה – יצחק – שאהב אדם, שאהב את המדינה, שרצה לשמר את תרבות הקהילה הספרדית, שרצה לעשות פה טוב יותר ושיהיה לנו בוסתן ראוי, איכותי ומיוחד לחיות בו – הם נפלאים ומעוררי התפעלות. יהי זכרך ברוך, יצחק, ותודה על נכס צאן ברזל שהשארת לנו ליהנות ממנו. תודה גדולה גם לחברינו היקרים על ההזמנה לערב המיוחד הזה!