בר-ביצוע

יש חברות שיוצא לי לפגוש אחת לשנה, אבל יש להן פינה חמה אצלי בלב 365 יום בשנה ואני מרבה להרהר בהן, לסמס מדי פעם ואחת לכמה זמן – גם משתדלת “להרים את הכפפה” ולתאם: עם הבעלים, או אחת על אחת. והנה הגיעה השעה להיפגש סוף-סוף עם שירי. כל כך הרבה זמן ניסינו לקבוע. המרחק לא מקל, פחות מאפשר ספונטניות וזרימה. ביטלנו פעם אחת, שינינו שוב, הזזנו מחדש. לפעמים זה היה נראה לא בר ביצוע, אבל בסוף נפגשנו, בשעה טובה ומוצלחת ב”אמצע הדרך” (או סוג של אמצע). שירי הציעה יפו או דרום ת”א, אך מכיוון שאני חרדתית תמיד ובתקופה האחרונה אפילו קצת יותר, יפו לא באה בחשבון מבחינתי, וה”קופי בר” היה מענה מושלם לדרום העיר. שנים שלא הייתי שם. אולי דווקא בגלל שזה בדרום, אולי כי זה נתפס יוקרתי מדיי ופחות עממי, אבל שמחתי לחזור ולהיווכח שהמקום הומה אדם כשהיה, עמוס ולחוץ כאילו מחלקים שם ארוחות חינם, האוכל – טעים מאד, האווירה תל אביבית ביותר, והפלצנות- לא כפי שזכרתי אותה.

הושיבו אותנו בקצה המסעדה, לאורך הקיר, בשולחן לשתיים. האחת ישבה על ספסל והשנייה ממולה, על כיסא. משני צידינו ישבו – די צמוד – סועדים נוספים. חייבת לומר שהצפיפות הזו, כדי להכניס שולחן סועדים נוסף, מעט מאכזבת ומיותרת. אני לא אוהבת לשמוע את השיחות מהשולחן שליד ובטח לא ששה כששומעים את כל מה שיש לי להגיד… אולי זה כך רק בימי שישי, לאור הביקוש הרב, או שזה הסידור הקבוע. בכל מקרה, כשהגיע האוכל הכל פחות או יותר נשכח. שתינו בחרנו בארוחת בוקר ישראלית מהתפריט, ארוחה שהגיעה עם סלסלת מאפים נהדרים, לחמניות חמות וטריות, שתי פרוסות של עוגת גזר נפלאה, ריבה תוצרת בית משגעת וחמאה. בארוחת הבוקר קיבלנו ביצים עשויות לבחירתנו, סלט קצוץ, גבינה לבנה, גבינת פטה וסלט טונה (שלושת האחרונים הגיעו בכלים קטנטנים. אם הייתי שם עם בעלי, לא בטוח שהוא היה שבע מהכמות הזעירה הזו). הזמנו קפה ומיץ תפוזים שהיו מחיה-נפשות ומרענן בהתאמה. הארוחה ה”צנועה” הזו החזיקה אותי עד לתה ולעוגה של 5 אחה”צ כשהארוחה המשמעותית הבאה הייתה רק ארוחת שישי בערב. בהחלט מכובד!

סידורי הפרחים ב”קופי בר” זכורים לי מאז ומתמיד מאד לטובה. הם תמיד גדולים, מרשימים, עשירים ומיוחדים ועושים אווירה.

השירות היה יעיל, אדיב ומחויך והיה בוקר מעשיר, מלא תובנות, רעיונות, החלטות, משימות וביצועים. וגם — קביעה אחת שעוד צריכה להתממש כשאבוא לבקר אצל שירי במושב (בקרוב מאד, אני מבטיחה!!! גם כדי לחזור אליכם עם פוסט מיוחד, על מקום מיוחד).

ורק חבל שכשחזרתי לרכב נזכרתי שמרוב התרגשות מהעובדה שמצאתי חנייה בכחול-לבן ובקלות מפתיעה על הבוקר, שכחתי שאני כבר לא תושבת תל אביב ולא הפעלתי “פנגו” כנדרש. הדוח לא פסח עליי, אבל החלטתי שלא הוא זה שיהרוס לי את השישי הזורם והכייפי שהיה. תודה, שירוש!

קופי בר, יד חרוצים 13, תל אביב 03-6889696