איך מסבירים געגוע?

איך מסבירים געגוע והחדר שקט, ושקט מסביב קפה ועיתון וסיגריה ואיש לא יבין מה קורה לי בפנים ואיך ממשיכים מכאן הלאה והשמש כמו שמש עולה בכל יום וכל יום הוא מסע ידוע ואיש לא יבין מה נשבר לי בפנים ואיך מסבירים געגוע וכל מה שנשאר לחכות לחכות עוד ארוץ אחריה ימים ולילות ואני מחכה שתבוא רק עוד פעם עוד פעם תבוא וכל מה שנשאר משאלות משאלות ואיך בכיתי עלינו ימים ולילות ואני מתפלל…

השיר המקסים הזה, שכתב עילי בוטנר ושר קובי אפללו, נגע לליבי ברגע שהושמע לראשונה. מעבר למלודיה הנהדרת ולשירה הנוגעת של אפללו, היה במילים שלו משהו שגרם לי לחטט בזיכרונות ובנבכי נפשי, משהו שהזכיר את פצעי העבר והביא ערגה לתקופה מסוימת, שהייתה ולא תשוב. ויכולתי נורא להזדהות עם הבחור הזה, שבאה עליו פרידה מזו שאהב, והוא כולו געגוע, ומשאלות, ובכי ותפילה לחזור, או לתקן, או פשוט להיות מסוגל להמשיך הלאה. והמשפט הזה: ״איך מסבירים געגוע״ היה ועודנו כל כך מדוייק בעיניי… כי געגוע הוא דבר שכולנו חווינו או חווים בהווה, ועדיין, קל להגיד למה אנחנו מתגעגעים, אבל קשה להסביר ולתאר איך זה מרגיש.

בתקופה האחרונה, בימי קורונה הבלתי נגמרים, אני חווה געגועים באקסטרים. אותה תחושה של כאב פיזי ממש, וערגה לדברים שהיו ונלקחו ממני. לא פעם אני מוצאת את עצמי ממש בדמעות, מתגעגעת כל כך למשהו שהיה כה מובן מאליו, כמו חיבוק עם אמא ואבא, או חיבוק בין חברות, או אפילו להיפגש מפגש אקראי בין חברים מבלי לחשוב פעמיים ולהיות בחרדות, או לרדת לים ולבלות בו את הבוקר – לבד או בסופ”ש עם המשפחה…

אז למה אתם הכי מתגעגעים בתקופה הזו!? מה תעשו בפוסט-סגר, אחרי שהקורונה תעבור מעלינו, שחסר לכם במיוחד? קבלו את רשימת הגעגועים שלי:

1. חיבוק עם ההורים ועם חברות טובות.
   

1. ים – געגוע לריח של הים, לשלווה שהמקום הזה נוסך בי, לתחושת החופש, לבילוי המשפחתי.
   

1. לשבת בבית קפה – לבד ועם חברה קרובה. לשתות קפה טוב מחוץ לבית, עם סנדוויץ’ טעים, ולהנות מהשקט הזה כשאין ילדים (אהובים ככל שיהיו) בסביבה.
   

1. געגוע לשגרת יומי הטובה, עם פגישות ותוכניות ותוכן מעשיר למבוגרים, ולא רק להיות אמא של הילדים שלי…

2. לארח – אני מתגעגעת ממש להזמין אלינו, לתכנן, להכין ולטרוח ולהנות אחר כך עם אנשים שאני אוהבת.
   

1. אני מתגעגעת ללהתגעגע להיות בבית…

2. געגוע לשבת בפארק בשישי, עם קפה וכתיבת תודות ו״הטובים״ של השבוע שהיה.

3. לקנות פרחים בקניון, לבחור מתוך דליים מלאי פרחים את מה שהכי מתחשק לי באותו רגע… (ולא להזמין מתמונות או להסתפק במה שיש באותו רגע).
   

1. מתגעגעת להתרגשות שבתכנון החופשה הבאה שלנו…

2. מתגעגעת לשוטט בין חנויות, להיכנס פנימה, להסתכל בנחת, לבחור מה שמתחשק, בלי הדחיפות הזו, לסיים ולצאת (במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, עומדים מחוץ לחנות ובוחרים מרחוק).

3. מתגעגעת למניקור-פדיקור (כן. יודעת שהותר. אך טרם יצא לי לקבוע תור, כשהקטנים עדיין בבית…).
   

1. מתגעגעת לזמן שקט בערב עם האישלי (בימים אלו הילדים – או מחציתם לפחות – הולכים לישון אחרינו).
   

בבקשה ספרו על מה יושב הגעגוע שלכן בימי קורונה. לאיזה דברים אתן מתגעגעות? מה אתן הכי מחכות שיתאפשר לעשות? ועד שנממש – החזיקו מעמד. זה קרוב מתמיד. אני מרגישה את זה ♥