אחותי, אחותך, אחותנו

“אחותי” הוא ספר הנוגע בעניינים לא מאד פופולאריים בספרות העברית, כפי שמשה סקאל תמיד נוהג לעשות, כשהוא עוסק בנושאים שנזנחו ובכך צועד כחלוץ לפני המחנה. אני אוהבת את כתיבתו. היא רהוטה, חכמה, לעיתים מאתגרת עם על מיני מילים שלא נתקלתי בהן מעולם ויוצרות למידה (כפתורים פרופים, בחרוּת ועוד).

זהו סיפור על ״אחותי״ שהיא בעצם נטע, המסופר מפי ליאור, האח האמצעי. יש גם את תומר, המכונה בפי האחים ״השלישי״ וסיפורו האישי הוא לא פחות ממרכזי לסיפור הזה. באותה מידה יכל סקאל לקרוא לספרו: ״השלישי״.

העלילה היא עלילה משפחתית. מדובר בה על יחסים בין ההורים לילדים ובין הילדים לבין עצמם, על קשרים מיוחדים בין אחים וקירבה יוצאת דופן בין ״שושניק״ ו״שושניק״ שני האחים הבוגרים, ועל ערבות הדדית. מעבר לסיפור בענייני זרע (תרומת זרע, גניבת זרע, סיפורי ערמונית למיניהם…) הנוגעים כמעט לכל הדמויות בסיפור, יש גם סודות משפחתיים, הסתרות, היסטוריה משפחתית שתשנה את עתידן של חמשת הנפשות לעד, וזיכרונות רחוקים ממצרים. מצרים ובעיקר קהיר, מרבה להופיע בסיפוריו של סקאל, כך גם ב״יולנדה״ ספרו המשגע, ממנו נהניתי עד מאד לפני כמה שנים (כדאי כדאי לחפש אותו ולקרוא!)

יאן ועילם הלברטל הן דמויות שנכנסות לסיפור ולמשפחה באמצע הספר לערך והשפעתן על העלילה מכרעת.

הכתיבה קולחת והקריאה נעימה. החידות בספר מלוות כמעט עד דפיו האחרונים ומושכות את הקורא לא לעזוב את הספר, לדבוק בו, לגלות בעצמו את כל ההתבהרויות.

חייבת להודות שסוף הסיפור פחות מצא חן בעיניי. אני מתקשה לקבל קצוות פרומים הנותרים לדמיונו ולאינטרפרטציה של הקורא ואני לא בטוחה שאהבתי את מה שהבנתי…

בסך הכל, ספר קריא, שכתוב בצורה מאד ספרותית, עם חיבורים ופתרונות, ומעגלים שנסגרים, ורמזים מתרימים, בשפה יפה והמשפחתיות שבו קסמה לי. בכללי, משפחה היא דבר מופלא בעיניי ולגלות חיים של תא משפחתי, על בחירותיו, פליטות הפה שבו, הסודות וקשריו המיוחדים – הם בהחלט חוויה. מקווה שתהנו מזה כמוני, ואל תפספסו גם את ״יולנדה״ של סקאל 🙂